במאמרו "סביבות למידה חדשניות", ג'יי הורוויץ טוען, שעם התפשטות השימוש באינטרנט, נוצר סוג חדש של תקשורת בין אנשים בכתיבה, שאפשרה "פרסום אישי במרחב ציבורי". באופן זה נוצר למעשה ז'אנר כתיבה חדש, אותו הוא מכנה בשם "כתיבה אישית/ ציבורית", ז'אנר הנמצא בתהליך של התהוות, ומשום כך נעדר עדיין כלי כתיבה נוקשים וברורים. זוהי בעצם כתיבה אלקטרונית "המעודדת את הביטוי האישי המיידי, תוך כדי החצנת דברים שפעם נחשבו פרטיים ואישיים" (שם). הורוויץ מעלה בהמשך את הטענה כי באופן זה ניתן הכשר לפרסום של טקסט שאיננו מלוטש, אך הנו בעל ערך לתלמיד המתייחס לקטעי מידע הרלוונטיים עבורו, ומוסיף התייחסות אישית במקרה של הגשת עבודה לדוגמא למוריו, באמצעות כתיבה זו.
אני מסכימה עם דבריו של הורוויץ בדבר הערך שיש לטקסט המעובד ע"י התלמיד, בתנאי שאמנם יעבור איזשהו סוג של תהליך בהגשת העבודה המקוונת. ללא ספק הגשה שכזו מצריכה סוג של חשיבה אחר, ונוגעת בעקרונות רבים של הלמידה הקונסטרוקטיוויסטית, כפי שסלומון מעלה במאמרו "מן התיאוריה למעשה: מימושו של הרציונאל". בדרך למידה שכזו, התלמיד ירכוש ידע באמצעות פתרון בעיות (אתגר שיציב המורה בהגשת נושא העבודה לדוגמא), הוא יחפש במקורות מידע מגוונים שהמדיה תציע לו (עקרון בין תחומיות של הבעיה) עד שיגבש את הפתרון היעיל והנכון. אט אט הוא יבנה לעצמו ידע חדש ומשמעותי מהמאגר הנתון. הורוויץ מציע במאמרו שהלמידה שתוצרה הוא בין היתר הכתיבה בבלוג, תתרחש עם עמיתים באמצעות קבוצות הדיון, דבר המזכיר לי את :"עקרון השילוב הפעיל בין הפרט, הצוות והכיתה", עליו דיבר סלומון. אני מאמינה שעם מעקב נכון של המורה, השאלות ה"נכונות", הערות והארות ממוקדות, ותגובות המשתתפים בקבוצות הדיון, ניתן יהיה להגיע לתוצר כתיבה מכובד. לדעתי תהליך זה הוא בלתי נמנע בעידן הפוסט מודרני בו אנו חיים. זוהי למעשה כתיבה יוצרת במציאות נוצרת...
כמובן כמובן, שאל לנו לדעתי, להתמקד בכתיבה במדיה בלבד, ולזנוח לחלוטין את הדף והעט, כי גם הם חלק מהמציאות שלנו, כשם שבאותה מידה לא ננטוש את הקריאה עצמה בספרים (אמיתיים, לא וירטואליים...), כי אני עדין חושבת שהחויה הרב חושית בעצם האחיזה בהם, העלעול והקריאה בדפים, ואפילו ניחוח הספר - אין לו תחליף, כמו גם בכתיבה במחברת או ביומן אישי... הדברים פשוט צריכים להיעשות בפרופורציות, ולתת מענה לתחום הדעת או המיומנות שאני כמורה רוצה להקנות או לשתף. במקרים מסויימים אשתמש בלמידה המקוונת, ובאחרים בעט ובניר, עפ"י יעילותם לנלמד, כשם שלמדנו בקורס של הד"ר שרה שמעוני "הגישה הקונסטרוקטיווית לידע" - שבהוראה, עלינו כמורים לעשות "ניתוח ידע" של מה שאנו מלמדים, ולהתאים את מודל ההוראה אליו. זוהי לדעתי תמצית התורה כולה....
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה