סקר חדש מצביע: "82% מהתלמידים רוצים לפטופ במקום ילקוט" - זה ייתכן! - זה אפשרי?

רשומה מספר שתים עשרה, 6.2.10
בהמשך לפוסט הקודם שכתבתי בבלוג זה, גיליתי היום כתבה מעניינת ב"קפטן אינטרנט" באתר עיתון הארץ. הכתבה שחוברה על ידי עודד ירון מציגה סקר בנושא סביבות למידה ממוחשבות המועדפות על ידי תלמידים. סקר זה נערך בינואר 2010 בקרב מדגם מייצג של 300 תלמידי כיתות י"א י"ב. הוא נערך על-ידי מט"ח והמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית-הספר, והוצג על-ידי גילה בן הר. הסקר העלה נתונים מעניינים, אליהם ברצוני להתייחס ברשומה זו. 82% מהתלמידים רוצים לפטופ במקום ילקוט. 52% מהם טוענים כי בית הספר לא מכין אותם לעתיד, ולא מעניק להם את המיומנויות הנדרשות לימינו. מעניין היה לקרוא שהתלמידים מודעים היטב לסיבות המונעות שימוש יעיל במחשב וברשת. הם הזכירו מחסור בשעות בחינוך לשימוש במחשב, גורמים טכניים כגון חיבור איטי לאינטרנט המקשה על עבודתם וכן – היעדר עידוד מצד המורים להשתמש בטכנולוגיה. לאור נתונים אלה, בן הר הביעה את אי הסכמתה לחלק מדבריו של פרופסור גבי סלומון (אליהם התייחסתי בפוסט האחרון), שטען כי "ההתייחסות למחשוב כחזות הכול היא אשליה". לטענתה דווקא בעידן בו אנו חיים כיום, בו הנגישות לשימוש במחשב בחיי היום יום היא גבוהה, חשוב להקנות לילדים מיומנויות שיסייעו להם להיות צרכנים ביקורתיים. לעומת פרופסור סלומון, בן הר מציינת הימצאותם של מחקרים המוכיחים שהמחשב תורם ללמידה. אך כמוהו היא גורסת שהמחשב אינו חזות הכול, אלא אמצעי שיש לדעת כיצד להשתמש בו.
ואכן, סקר, מחקר או כל שאלון זה או אחר... – כולם בסופו של דבר מגיעים לדעתי, למסקנה אחרונה זו. כמו בן הר, גם אני חושבת ששימוש מושכל במחשב עשוי לתרום ללמידה. אני גם חושבת שאין מנוס מלהכיר בעובדה שבעידן הטכנולוגי והפוסט מודרני בו אנו חיים, המחשב הוא חלק אינטגראלי משימושינו היום יומיים. ילדים נולדים לעולם זה, ולכן חשוב לפתח מיומנויות המתבקשות מכך. אני מסכימה עם הדוגמא שבן הר העלתה לפיה הילדים כותבים ב sms, במיילים וכדומה, וזהו סוג של כתיבה שיש לתת עליו את הדעת ולפתחו במקום להוקיעו. וכפי שהיא מצינת: "הילדים כבר שם. אנחנו צריכים לבוא ולומר שהמורים והמערכת צריכים להיות שם גם". יחד עם זאת, אני גורסת שמיומנות זו הנה אחת מיני רבות, שיש להקנות לילדים, זאת כמובן לצד מיומנויות נוספות בשפה ובכלל, שאין לזנוח אותן "בשם חשיבותו של המחשב".
ברצוני להתייחס לדבר נוסף - הסקר הציג נתון מדאיג שעלה מפי הנוער והעלה איזושהי תחושה שלהם של היעדר מוטיבציה מצד המורים להשתמש בטכנולוגיה. דברים אלו מחזקים את העמדה שהעליתי בפוסט הקודם באשר לחשיבות שיש להכשרה ולניסיון של המורה בתקשוב. יחד עם זאת, כפי שציינתי, אין "להאשים" את המורים, שרובם נולדו בדור אחר בו הטכנולוגיה הייתה מפותחת פחות, ונושא המחשוב נראה להם זר ולעתים אף מנוכר. וכפי שכתבתי באותו פוסט: "צריך להשתמש במחשב כחלק מסביבה תומכת שלמה" שכן זוהי פדגוגיה אחרת "שיש להטמיעה ככלי פסיכולוגי בתהליכי ההוראה למידה של המורים". כפי שציינתי בפוסט השני בבלוג זה, שילוב של מנהיגות טכנולוגית בכל בית ספר יהיה עשוי לסייע לכך מאוד. רק כך לדעתי ייושם שימוש מושכל של שילוב המחשב הן על ידי המורים והן על ידי התלמידים, כחלק אינטגראלי מהחיים ומהלמידה. רק כך ייעשה השימוש במחשב בבית הספר למשמעותי, וכך הייתכן (שקיים היום) יהפך לאפשרי!

המחשב תורם כשהמורה נתרם - תובנות בעקבות קריאת עמדתו של סלומון כפי שהופיעה בעיתון "הארץ"

פוסט מספר אחת עשרה
16.1.10
ברצוני להגיב לכתבתו של אור קשתי "המחשב לא תורם ללמידה", כפי שפורסמה בעיתון "הארץ" בתאריך 8.1.10. בכתבה זו מוצגת עמדה אמיצה מאוד, יש לומר, של פרופסור גבי סלומון, הידוע בתמיכתו במחשוב במערכת החינוך. בעמדתו הוא יוצא כנגד כוונת המשרד להוסיף מחשבים בכיתות. סלומון טוען כי אין לקחת כמובן מאליו שבכוחם של המחשבים לשנות את החינוך ואת הישגי הלומדים במערכת. הוא מתאר את ניסיונות הטמעת המחשוב בחינוך כ"איים של הצלחות שלא הפכו לכדי יבשת אחת", ומוסיף ואומר כי "מחקרים שהקיפו עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם מגלים כי הקשר בין הישגים לימודיים למחשוב הוא אפסי, ולעתים אפילו שלילי."
כסטודנטית להוראה שהשתתפה בשנות ה – 90' של המאה הקודמת (אני נשמעת לעצמי פתאום די ארכאית...) בפרויקט "מחר 98'" שהיה פרויקט חלוץ בהטמעת המחשוב במערכת החינוך, ומאז במהלך כל שנות ההוראה למדה וצברה תובנות שאף הועמקו בלימודי התואר השני בחינוך בשנתיים האחרונות, באשר למהות ומשמעות שילוב המחשוב והטכנולוגיה במערכת החינוך (ולראיה בלוג זה שלא אחת העלה תובנותיי אלו), מצאתי עצמי די המומה ואפילו קצת מבולבלת נוכח קריאת כתבה זו. ככל שאני הופכת ודנה בכך יותר ויותר ביני לבין עצמי וביני לבין עמיתיי ללימודים וקולגות להוראה, אני מבינה שהבלבול נובע לא מפני שאיני מסכימה עם עמדות אלו, אלא דווקא מפני שאני קוראת אותם מפיו של מי שלמדתי להכיר כאבות התומכים של הטמעת המחשוב בחינוך. יאמר לזכותו של פרופסור סלומון, שהוא מבסס דבריו על מחקרים שהוכיחו מסקנותיו, וכחוקר אמיתי הוא מעמיד את הדברים כמראה מול הקהילה החינוכית ובכלל.
כפי שטענתי, אני מסכימה מאוד עם דבריו, אף כי הם גרמו לי לאכזבה קלה, שכן הם ניפצו את האופטימיות (שמה אומר אשליה?) שהלכה ונבנתה אצלי באשר ליתרונות המחשוב בהוראה, מאז היותי כאמור פרח הוראה לפני קצת יותר מעשור, תובנה שהתחזקה לאורך הניסיון שצברתי כמורה שרוצה ומודעת לתרומת המחשב בחינוך. ואולי בעצם כאן טמון שורש ההסבר להבנתי את עמדתו של סלומון – פדגוגיה המשלבת מחשב בחינוך תלויה במורה, בהכשרתו ובניסיונו בתקשוב. אף כי גם לי המחשב היווה איום בשלבי הכשרתי הראשוניים כמורה, למדתי להכירו, ובאמצעות הכשרה מתאימה בלימודיי במכללה, ואף בהמשך – למדתי להתיידד עימו ולעמוד על יתרונותיו בשטח. יחד עם זאת ראיתי ולמדתי לדעת שאין התהליך מובן מאליו כלל ועיקר לכלל אוכלוסיית המורים. אל לנו לשכוח שרוב האנשים היקרים האלה נולדו בדור בו הטכנולוגיה לא הייתה מפותחת, כפי שהיא היום בדור ילדיהם ונכדיהם. רוב המורים הוכשרו בגישות ובשיטות הוראה מסורתיות ללא כל קשר או נגיעה בטכנולוגיה. עבורם זהו כלי חיצוני, שלעתים מהווה נטל ומעמסה על ההוראה. אני כמובן אומרת זאת בהסתייגות, כי יש מביניהם שמטמיעים אותו כחלק אינטגראלי בחיי היום יום האישיים והמקצועיים, אך עם יד על הלב – כמה מהם עושים זאת באמת? כאן אני מחזקת טענתה של מורה המלמדת ב"כיתה חכמה", כפי שהובאה בכתבה, ושמהווה לדעתי את לב העניין: "ללא שינוי בתפקידו המסורתי של המורה, אין יתרון לשימוש בטכנולוגיה ובמחשבים... חייבים להשקיע קודם כל במורים עצמם." אני מסכימה מאוד עם דבריה. למחשב יש תפקידים חשובים. הוא ממלא פונקציות, תומך, מעשיר ולעתים אף מקל על עבודת המורה. יחד עם זאת, כדי ששילובו יהיה אכן יעיל חשוב להשקיע בהכשרה מתאימה של המורים. וכשאני אומרת "הכשרה מתאימה" אני מתכוונת להכשרה צמודה לכל מורה בבית הספר (דבר שמחזיר אותי לפוסט שכתבתי בנושא מנהיגות טכנולוגית בבית הספר, ראה בבלוג זה). לשון אחר: צריך להשתמש במחשב כחלק מסביבה תומכת שלמה, כחלק מגישה שלמה, כי זוהי פדגוגיה אחרת, ועד שהמורה לא יטמיע אותה ככלי פסיכולוגי בהוראה, אינני בטוחה בתרומתו ככלי טכנולוגי.
למען הסר כל ספק, אינני מקלה ראש בעבודה המסורתית של המורה, שגם אני נוהגת בה לעתים. אני חושבת שבהוראה נכונה, מורה המלמד בגישה מסורתית יכול להביא את הישגי תלמידיו להישגים מצוינים יותר מאלף מחשבים. יחד עם זאת, כפי שטענתי לעיל, כמודעת ליעילותו של המחשב והתרומה הגדולה שיכולה להיות לו להוראה אני סבורה שהוא ישבח יותר תהליכים אלו. השילוב בין שתי דרכי הוראה אלו –המסורתית והטכנולוגית החדשנית, בתנאי הכשרה נכונים של המורים, יכול להיות השילוב המנצח, ובמלים אחרות: המחשב יתרום כשהמורה ייתרם – לפחות בדורנו אנו. ייתכן ולדור שנולד לתוך עידן המחשוב המתקדם ויוכשר בעתיד להוראה – הדברים ייראו לגמרי אחרת, אלא אם כן גם טכנולוגיה זו תראה בעתיד ארכאית ולא עדכנית. ימים יגידו...

החיפוש במאגרי המידע - מכלי טכנולוגי לכלי פסיכולוגי - רשומה שביעית 5.12.09

אף כי סביבת החיפוש במאגר Ebsco חדשה היא לי, עקרון החיפוש ברור, וזאת כפי הנראה, נוכח הניסיון שצברתי בשעות החיפוש הארוכות במאגר ProQuest, אחר המאמרים הנכספים, בתקווה שיתנו מענה לנושאי הפרויקט והסמינריון. אל מלאכת החיפוש במאגר Ebsco, ניגשתי לאחר שקראתי בעיון רב את "הוראות השימוש", כפי שהופיעו באתר הקורס. לצערי, בניגוד למלאכת החיפוש במאגר הקודם, מאגר ה- ProQuest, את מאגר ה Ebsco מצאתי לפחות ידידותי עבורי. המעברים בין הלשוניות, הצורך להעתיק מושג ממסך אחד ולהדביקו באחר, וכמובן לזכור את הגבלות החיפוש לפני, במהלך ואחרי המעבר ממסך למסך... כל אלו סרבלו ויגעו מאוד את מלאכת החיפוש שלי. בעוד תסכולי גבר עלי, רגע לפני "הרמת הידיים הסופית", כשכמעט סגרתי את חלון מסך המאגר בנחישות, החלטתי לשנות כיוון חשיבה: לחפש במאגר באופן דומה לזכור לי מחיפושיי במאגרי המידע הקודמים, מבלי להיעזר בהוראות המקוונות. ואכן, הקלקתי, ולשמחתי כי גברה – הצלחתי! גיליתי מאמרים חדשים שאני מקווה שיתנו מענה לרקע התיאורטי של נושא המחקר שלי: מנהיגות מורות מאמנות בבית ספר הפועל כשותף עם המכללה. לאחר קריאת תקצירי המאמרים שעלו, שמרתי את הנראים לי רלוונטיים, בספריית המחשב שלי להדפסה ולקריאה מעמיקה יותר, בהמשך. היו פעמים שראיתי מאמרים שעלו במאגרים הקודמים, ואף הופתעתי לגלות שבאחדים מהם הקלקה עליהם הובילה אותי למאגר הקודם ProQuest בו הם נמצאו...
העובדה כי הצלחתי למצוא מאמרים בעודי מיישמת את שיטת החיפוש כפי שזכורה הייתה לי ממאמצי חיפושיי הקודמים, חיזקה את התובנות שעלו אצלי במהלך הלמידה המקוונת, אותן העליתי על הכתב בפוסטים הקודמים בבלוג זה: הידע נוצר, נבנה ומתגבש בצורה תהליכית. כמו תהליך החיפוש במאגר, שנהיה ממוקד יותר ויותר, כך גם ידע זה, של חיפוש במאגרי מידע אקדמיים מקוונים, מתגבש לעקרונות חיפוש (בבחינת הידע הטכנולוגי), הניתנים ליישום במאגרים אחרים. דברים אלו מזכירים לי מאוד את תורתו של ויגוצקי על הלמידה, בדברו על הכלים הפסיכולוגיים. ויגוצקי התייחס לרכישת הכלים בתרבות בה האדם חי, הפנמתם והפיכתם לנכס של הרוכש בהתהוותם לכלים פסיכולוגיים (עילם, 2003). לדעתי, המחשב ומאגרי החיפוש בו, הם הכלים התרבותיים בימינו. בתהליך של למידה והפנמה הם מתהווים להיות כלים פסיכולוגיים. על-פי ויגוצקי, תהליך ההפנמה כולל סדרה של טרנספורמציות. זהו תהליך ארוך המתחיל מפעילות חיצונית, המערבת תפקודים קוגניטיביים של קשב וזיכרון. הוא מתחיל בתהליך בין אישי, כלומר באמצעות אינטראקציה חברתית, ובאמצעות סדרה ארוכה של תהליכים התפתחותיים, הופך לתהליך תוך אישי, עד כדי שליטה מוחלטת של הלומד עליו (ויגוצקי, 2004). תהליכי הלמידה שעברתי בחיפוש במאגרי המידע המקוונים, מזכירים לי מאוד התהליך עליו מדבר ויגוצקי, וברצוני לעשות כעת את ההקבלה בין הדברים. כפי שלמדנו בשנה שעברה, בתחילה הילד (הלומד) נעזר במבוגר בעת השימוש בכלי. בהקבלה אלינו, אנו הסטודנטים לתואר השני – נעזרנו בהנחייתם האדיבה של בני מספריית המכללה, ושל ד"ר נילי מור, מנחת הקורס "ממידע לידע", ללימוד החיפוש במאגרי המידע. בתהליך ההפנמה של הכלי, כפי שלמדנו אצל פרו' מיכל צלרמאיר בשנה שעברה, הלומד משתמש בכלי ללא עזרה. זהו תהליך אותו מכנה ויגוצקי בשם "טרנספורמציה" או "פעולה הפוכה". פעולה כזאת תתבצע לטענתו, "רק לאחר סדרה של טרנספורמציות איכותיות. כל טרנספורמציה כזאת מתנה את השלב הבא אחריה ומותנית בשלב שקדם לה, כך שהטרנספורמציות קשורות זו בזו כשלבים עוקבים, בתהליך אינטגראלי שטבעו היסטורי" (עילם, 2003, עמוד 39). בהקבלה אלינו – אנו הלומדים, התנסינו בחיפוש עצמאי במאגרים, ומבלי משים נעזרנו פחות ופחות ב"מומחים" לדבר. נראה כי בתהליך החיפוש המתמשך, כלי החיפוש הפך אצלנו לפעולה הפוכה. בשלב הבא - הלומד ביקורתי כלפי הדרך שבה ביצע את הפעולה. הוא משווה בין אופן הביצוע לפני ההתערבות ואחריה, עם הכלי ובלעדיו –גם זאת עשינו בתהליכי הרפלקציה השונים, כשאנו שואלים עצמנו שאלות כגון: מה חידשה לנו ההנחיה של בני/ נילי? מה ההבדל ברמות ובעומק החיפוש לפני ההנחיה ולאחריה? במה תורם (אם בכלל) מאגר החיפוש לפרויקט ולסמינריון? ומה בכלל עדיף, ספר או מאגר?? בשלב הבא, כפי שלמדנו אצל פרו' מיכל צלרמאיר, הלומד משתמש בכלי לפתרון בעיות אחרות – בדיוק מה שקרה לי במאגר החיפוש ebsco, כאשר נעזרתי בעקרונות החיפוש של המאגר ProQuest, וביישום מוצלח שלהם בהעלאת הנתונים הרלוונטיים (אני מקווה. בחשבי על כך יותר, הרי שגם מיומנות החיפוש, המיון וההבחנה, מהווה חלק אינטגרלי מאותם עקרונות חיפוש מקוונים) לעבודתי. לפי ויגוצקי, בשלבים הבאים הלומד כבר לא זקוק לכלי, הוא מלמד אחרים להשתמש בו, ואף משכלל אותו. למעט נכונותי כי רבה, לסייע לחבריי ללמוד להשתמש בכלי, אינני רואה רלוונטיות של שלבים אחרונים אלו כעת ללמידה שלי בהקשר זה, שכן אני זקוקה גם זקוקה עד מאוד לכלי זה, ואני חושבת שמעצם מהותו– אמורים להיות זקוקים לו!

להלן המאמרים שמצאתי בהצלבת המונחים: teacher leadership, partnerships ו training teacher בוריאציות שונות:
Burton, S. L., & Greher, G. R. (2007). School – university partnerships: What do we know & Why do they matter? Arts Education Policy Review, 109. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il

Crawford, P. A., Killingsworth Roberts., & Hickman, R. (2009). All together now: Authentic university-school partnerships for professional development. Chidhood Education, 85. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il
Terry Knecht, D. (2007). Turning good teachers into great leaders. Educational Leadership, 65. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il
ביבליוגרפיה
1. עילם, ג' (2003). הפילוסופיה והפסיכולוגיה של ויגוצקי: מכלים תרבותיים לכלים פסיכולוגיים. בתוך: קוזולין, א' ועילם, ג' (עורכים). לב ויגוצקי – מחשבה ותרבות. ירושלים: מכון ברנקו-וייס. עמודים 364-373.
2. ויגוצקי, ל"ס (2004). למידה בהקשר חברתי. בעריכת מ' צלרמאיר וא' קוזלין. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.