"21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך של שנת 2020"/ ג'ף אוטכד - הרהורים על דבריו...

רשומה תשיעית, 26.12.09
נזדמן לידיי תרגום של מאמר מעניין מהרשת, ושמו: 21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך של שנת 2020, מאת ג'ף אוטכט. התרגום של אסתיד, מדריכת מורים ומרצה. אוטכד מונה 21 דברים שישתנו בחינוך (או לפחות עליהם לעשות כך), בעשר השנים הבאות. אתייחס לדבריו שעוררוני לחשיבה, כאשת חינוך, בקטלוגי אותם לשתי תמות עיקריות: האחד - סביבת בית הספר והכיתה, והשני המורה, ההוראה והתלמיד.
סביבת בית הספר והכיתה
בתי הספר - לפי אוטכט, בתי הספר יהוו בסיסי למידה. מבניהם יהפכו קטנים יותר וירוקים יותר. הסטודנטים, לפי אוטכט, יתקשרו ממקומות שונים. כתוצאה מכך גם מערכות בתי הספר יעברו שינויים.
בהתייחס לדבריו, אני חושבת שאנו יכולים לראות את ניצני התהליך כבר עתה, בפתח העשור החדש. באוכלוסיית הכיתות הנמוכות לדעתי הדבר בולט פחות, אולם בכיתות היסוד הגבוהות ומעלה, אכן נעשית למידה גם באמצעות הרשת גם מהבית. אינני יכולה לעמוד על טיבה (אם כי אני מעמידה אותה כרגע בסימני שאלה, כי לדעתי מערכת החינוך והמורים, שרובם בני הדור האנלוגי, לא מיומנים לכך דיה), אולם אני סבורה שאכן חל איזשהו שינוי, וכתהליך הוא מוטמע בהדרגה.
הכיתות – לטענת אוטכט, המאה ה 21 אינה מתאימה ללימוד בישיבה בטורים. במרחב האינטרנטי ההולך ומתפתח, על התלמידים לעבוד בעבודה שיתופית. כהמשך לרעיון זה טוען אוטכט בהמשך דבריו כי בהנחה שהמחשבים מחוברים לרשת אלחוטית, לא יהיה עוד צורך במעבדת מחשבים בבית הספר.
דבריו אלו של אוטכט, מזכירים לי למידה בקהילות בראייה אקולוגית (העוסקת לפי תובל, 2002, בחקר יחסי הגומלין בין הפרט לסביבתו, כשההנחה היא שהיא מתרחשת בהקשר חברתי תרבותי מורכב ודינאמי). אין מנוס מכך שבעידן "פיצוץ המידע" כשהידע זמין לכל, הלמידה היא אחרת, וכך גם הבניית הידע. זוהי למידה המזמינה תקשורת חברתית ואינטראקטיבית, ואין להתעלם מכך. אולם, ניסיוני כמחנכת בגיל הרך ובכלל, לימדני, שיש לתת את הדעת בלימוד הילדים (בכל גיל שהוא!) למיומנויות הנלוות ללמידה זו (תקשורת בינאישית, שיתוף פעולה, חלוקת תפקידים בין הקבוצה וכו'), וזאת על מנת שתהיה יעילה ואפקטיבית. זהו המקום גם להאיר את מקומו של המורה כאיש חינוך בזמנו זאת.
המורה, ההוראה והתלמיד
זמינות המידע המאפיינת את המאה ה 21, גורמת לפי אוטכט, לשינויים בתפקיד המורה ודרכי הוראתו. לטענתו, בשל הנגישות והזמינות לידע בכל שעות היממה כל ימות השבוע, הגבולות הברורים בין הלמידה בכיתה ללמידה בבית – מיטשטשים, כי הלמידה יכולה להיעשות בכל מקום. דבר זה יביא לדעתו לכך שילשים יצטרכו אמנם ללמוד יותר, אך לא ללכת לבית הספר.
אני מסכימה עם כך שלמורה יש תפקיד אחר במאה ה 21. יחד עם זאת, אינני מבטלת את תפקידו. עם כל הכבוד לידע הזמין, ולעובדה שילדים יכולים ללמוד לבד מביתם, או מכל מקום אחר מחוץ לכיתה, בל נשכח שלא לכל התלמידים הכישורים הנחוצים ללמידה יעילה. אינני יכולה להתעלם מהשאלה מה קורה עם התלמידים המתקשים יותר? ממי הם יקבלו מענה אפקטיבי? ושוב, מה עם מיומנויות התקשורת הבינאישית? האם הכל מתחיל ונגמר בידע? אני חושבת שהתשובה לכך ברורה. ודווקא בעידן זה שומה עלינו כהורים וכמחנכים לתת לכך את הדעת.
לאור הדברים המוזכרים לעיל, דרכי ההוראה, אף הם ישתנו. אופייה של המאה ה 21 כמאפשרת זמינות למידע, תדרוש מהמורה להתאים אישית לתלמידיו את חומר הלימודים. משום כך, לפי אוטכט, לא כולם ילמדו אותו הדבר. הכלים הטכנולוגיים יאפשרו זאת, ולכן מורה שלא ידע להשתמש בטכנולוגיה בעוד עשר שנים, יאבד את משרתו. על המורה יהיה לעודד את השימוש בוויקיפדיה, כמו גם בספרים הדיגיטאליים, דבר שיביא גם לחיסכון בנייר.
התקשורת עם ההורים אף היא תשתנה – מכיוון שההורה יוכל לדעת את מצבו הלימודי של ילדו בזמן אמת, באמצעות הרשת, לא יהיה צורך לפי אוטכט, בימי הורים שימשכו עד אמצע הלילה... ימי ההורים לדבריו, יקבלו אופי אחר, שבו המורה, התלמיד והורי ידונו על תכניות ודרכים לקידום הילד.
גם ההתפתחות המקצועית של המורה תשתנה – הלמידה תיעשה בקהילות, כאשר מורה ילמד מורה. למידה זו תבוסס על הידע ועל הניסיון הנצבר של קהילת זו.
אני מסכימה עם דבריו אלו של אוטכט. לכלי הטכנולוגי שימוש שהולך וגובר בעידן החדש, ומורה שלא ידע להשתמש בו יישאר מאחור, ויגדיל את הפער בינו לבין הסביבה ובינו לבין תלמידיו. ולכן, אם אקשר זאת לדבריו של אוטכט על התפתחותו המקצועית של המורה, ובזיקה לניסיוני כסטודנטית התואר השני, הרי שאין מנוס מכך שהלמידה הטכנולוגית היעילה ביותר תהייה בקהילות למידה של מורים בחדרי מורים, בהשתלמויות פנים וחוץ ספריות... זהו צו השעה!
לסיכום, קריאת המאמר של אוטכט על השינויים הצפויים בחינוך בעשור הבא, בהחלט מעלה הרהורים וערעורים... ללא ספק, הקידמה הטכנולוגית תשנה את אופייה של החברה ברמת המאקרו בעולם, בחוץ, וברמת המיקרו בכיתה. דבר זה יביא לשינוי בתפקיד המורה ובאופי האינטראקציה שלו עם תלמידיו והוריהם. טוב תעשה מערכת החינוך אם תשכיל להבין זאת ולדאוג להתפתחותם המקצועית של המורים בזיקה לשינויים הצפויים, ויפה שעה אחת קודם.

ביבליוגרפיה
תובל, ח' (2002). אוריינות בגיל הרך גישה אקולוגית. בתוך פ' קללין וד' גבעון (עורכות). תל אביב: רמות.

העתיד כבר כאן! – כיתות מתוקשבות בבית הספר היסודי "ישגב" בתל אביב – "מורה בפס - רחב"

רשומה שמינית - 5.12.09

ברצוני לשתף אתכם ברשמיי מצפייה בכתבה "כך תיראה הכיתה העתידנית - מורה בפס רחב", שעסקה בתקשוב בחינוך, כפי שהופיעה בחדשות מהדורת השבת אמש (יום שישי, 4.12.09) בערוץ 2. בכתבה סופר על יוזמה חינוכית של פילנתרופ יהודי, שמואל מיתר (שבצניעותו הרבה לא נחשף בכתבה), העומד בראש חברת היי-טק, אשר תרם מיליוני דולרים לפרויקט חינוכי של לימוד דיסציפלינות בכיתות היסוד (כרגע כיתות ג' – ו') בעזרת מחשב אישי לכל ילד. לסטארט אפ שלו קוראים בשם "עת הדעת" והיוזמה נעשתה מתוך מטרה להביא לשינוי אמיתי ואפקטיבי בחינוך ולהתאימו לרוח הזמן המתחדשת.
וכיצד הדברים נעשים הלכה למעשה?
הכתבה שידרה הצצה לשיעורים טכנולוגיים פרי "עת הדעת", בבית הספר היסודי "ישגב" בתל אביב. בכיתה (אמיתית! לא מעבדת מחשבים!) המונה כ 30 תלמידים (לא חצי כתה ולא קבוצות קטנות), לכל תלמיד מחשב נישא אישי, מחובר לאוזניות. המורה מנהלת את השיעור (חשבון, אנגלית...) מול התלמידים ובסיוע תוכנת המחשב, אשר פותחה על ידי אנשי הי-טק ואנשי פדגוגיה המועסקים בחברה. מחשבי התלמידים הנישאים, מחוברים אל מחשב המורה. התלמידים לומדים ומתרגלים את החומר בסיוע המחשב, כשלמורה יש בקרה מלאה על התהליך. בזמן השיעור – היא עוברת בין התלמידים ועוקבת אחר התקדמותם באופן פרטני. במצבים אלו היא שואלת, מאירה ומעירה לתלמיד בהתאם לקצב התקדמותו. כל תלמיד "שולח" לדף נתונים מרכז - "גלריה כיתתית", את ממצאיו בעקבות הלמידה, כאשר בסיום השיעור, נערך דיון במליאה על הממצאים. לאחר שהשיעור מסתיים, באפשרות המורה להפיק דו"ח המציג את ההספק וההישג של כל תלמיד בשיעור.
עד שלא ראיתי – לא האמנתי! היה זה שיעור אחר, פשוטו כמשמעו. שיעור הנותן מקום לקידמה הטכנולוגית ולקידמת התלמידים בעידן הפוסט מודרני בו אנו חיים (אין מנוס מזה). באותה נשימה השיעור הותיר מקום של כבוד לתרומת בית הספר ולמקום המורה והלמידה החברתית בתהליך הלמידה. התלמידים לומדים בסיוע הטכנולוגיה אך מבלי לבטל את מקומה של המורה בכיתה שנמצאת שם ושולטת בשיעור, אך באופן אחר – יד ביד עם הטכנולוגיה. המורה מחליטה על תכני הלימוד, היא המספקת בהארותיה פיגומים ללמידה (כמו גם התוכנה), והיא המאפשרת בעזרת הטכנולוגיה, לכל אחד מתלמידיה, להתקדם בהתאם לקצב התקדמותו בתהליך הלמידה מול המחשב. בסיום השיעור היא מאפשרת גם את הדיון המתנהל במליאה. מקומה של המורה מתבטא גם מהבחינה הטכנית של ניהול השיעור – חלוקת הזמן של הצגת הנושא, העבודה הפרטנית בתיווכה, אם צריך, וזמן הדיון במליאה בהצגת תוצרי הלמידה הממוחשבים.
מיותר לציין את העובדה ש"משום מה" בעיות משמעת נעדרות כליל בשיעור שכזה בו כל התלמידים, על מגוון רמותיהם הקוגניטיביות, כישוריהם וידע עולמם, פשוט מרותקים ומשתפי פעולה. זה פשוט מעניין אותם – ובצדק!
כעוסקת בתחום החינוך, הגם שהייתי די חשדנית לניהול של שיעור מול מחשב, לאחר שצפיתי בכתבה, מצאתי שהיה בשיעור זה שילוב נכון בין מקום המורה – חומר הלימוד והצגתו הממוחשבת – והתקדמות התלמידים, כל אחד על פי יכולותיו והקצב שלו. אהבתי מאוד את חלוקת הזמן של השיעור, כאשר ניתן מקום לדיון בסיומו (ההיבט התקשורתי חברתי, עליו אנו כה מרבים לדבר ורואים בו ובצדק, ערך חשוב שאין לבטלו גם ובייחוד נוכח הקידמה הטכנולוגית).
בינתיים פרויקט "עץ הדעת" טרם זכה להכרה רשמית מצד משרד החינוך. בבתי הספר הבודדים בו הוא מתקיים, הוא ממומן על ידי הרשויות. אני תקווה ששידור הכתבה אכן יפקח את עיני מקבלי ההחלטות במשרד החינוך לתמיכה מלאה בפרויקט, שכן בינתיים, כפי שצוין בכתבה, חברת הסטארט אפ "עץ הדעת" עושה זאת באופן וולנטרי לחלוטין ללא כל הכנסות. המניע אותה הוא פשוט האמונה שצריך לעשות שינוי. יישר כוחם וכן יירבו!

החיפוש במאגרי המידע - מכלי טכנולוגי לכלי פסיכולוגי - רשומה שביעית 5.12.09

אף כי סביבת החיפוש במאגר Ebsco חדשה היא לי, עקרון החיפוש ברור, וזאת כפי הנראה, נוכח הניסיון שצברתי בשעות החיפוש הארוכות במאגר ProQuest, אחר המאמרים הנכספים, בתקווה שיתנו מענה לנושאי הפרויקט והסמינריון. אל מלאכת החיפוש במאגר Ebsco, ניגשתי לאחר שקראתי בעיון רב את "הוראות השימוש", כפי שהופיעו באתר הקורס. לצערי, בניגוד למלאכת החיפוש במאגר הקודם, מאגר ה- ProQuest, את מאגר ה Ebsco מצאתי לפחות ידידותי עבורי. המעברים בין הלשוניות, הצורך להעתיק מושג ממסך אחד ולהדביקו באחר, וכמובן לזכור את הגבלות החיפוש לפני, במהלך ואחרי המעבר ממסך למסך... כל אלו סרבלו ויגעו מאוד את מלאכת החיפוש שלי. בעוד תסכולי גבר עלי, רגע לפני "הרמת הידיים הסופית", כשכמעט סגרתי את חלון מסך המאגר בנחישות, החלטתי לשנות כיוון חשיבה: לחפש במאגר באופן דומה לזכור לי מחיפושיי במאגרי המידע הקודמים, מבלי להיעזר בהוראות המקוונות. ואכן, הקלקתי, ולשמחתי כי גברה – הצלחתי! גיליתי מאמרים חדשים שאני מקווה שיתנו מענה לרקע התיאורטי של נושא המחקר שלי: מנהיגות מורות מאמנות בבית ספר הפועל כשותף עם המכללה. לאחר קריאת תקצירי המאמרים שעלו, שמרתי את הנראים לי רלוונטיים, בספריית המחשב שלי להדפסה ולקריאה מעמיקה יותר, בהמשך. היו פעמים שראיתי מאמרים שעלו במאגרים הקודמים, ואף הופתעתי לגלות שבאחדים מהם הקלקה עליהם הובילה אותי למאגר הקודם ProQuest בו הם נמצאו...
העובדה כי הצלחתי למצוא מאמרים בעודי מיישמת את שיטת החיפוש כפי שזכורה הייתה לי ממאמצי חיפושיי הקודמים, חיזקה את התובנות שעלו אצלי במהלך הלמידה המקוונת, אותן העליתי על הכתב בפוסטים הקודמים בבלוג זה: הידע נוצר, נבנה ומתגבש בצורה תהליכית. כמו תהליך החיפוש במאגר, שנהיה ממוקד יותר ויותר, כך גם ידע זה, של חיפוש במאגרי מידע אקדמיים מקוונים, מתגבש לעקרונות חיפוש (בבחינת הידע הטכנולוגי), הניתנים ליישום במאגרים אחרים. דברים אלו מזכירים לי מאוד את תורתו של ויגוצקי על הלמידה, בדברו על הכלים הפסיכולוגיים. ויגוצקי התייחס לרכישת הכלים בתרבות בה האדם חי, הפנמתם והפיכתם לנכס של הרוכש בהתהוותם לכלים פסיכולוגיים (עילם, 2003). לדעתי, המחשב ומאגרי החיפוש בו, הם הכלים התרבותיים בימינו. בתהליך של למידה והפנמה הם מתהווים להיות כלים פסיכולוגיים. על-פי ויגוצקי, תהליך ההפנמה כולל סדרה של טרנספורמציות. זהו תהליך ארוך המתחיל מפעילות חיצונית, המערבת תפקודים קוגניטיביים של קשב וזיכרון. הוא מתחיל בתהליך בין אישי, כלומר באמצעות אינטראקציה חברתית, ובאמצעות סדרה ארוכה של תהליכים התפתחותיים, הופך לתהליך תוך אישי, עד כדי שליטה מוחלטת של הלומד עליו (ויגוצקי, 2004). תהליכי הלמידה שעברתי בחיפוש במאגרי המידע המקוונים, מזכירים לי מאוד התהליך עליו מדבר ויגוצקי, וברצוני לעשות כעת את ההקבלה בין הדברים. כפי שלמדנו בשנה שעברה, בתחילה הילד (הלומד) נעזר במבוגר בעת השימוש בכלי. בהקבלה אלינו, אנו הסטודנטים לתואר השני – נעזרנו בהנחייתם האדיבה של בני מספריית המכללה, ושל ד"ר נילי מור, מנחת הקורס "ממידע לידע", ללימוד החיפוש במאגרי המידע. בתהליך ההפנמה של הכלי, כפי שלמדנו אצל פרו' מיכל צלרמאיר בשנה שעברה, הלומד משתמש בכלי ללא עזרה. זהו תהליך אותו מכנה ויגוצקי בשם "טרנספורמציה" או "פעולה הפוכה". פעולה כזאת תתבצע לטענתו, "רק לאחר סדרה של טרנספורמציות איכותיות. כל טרנספורמציה כזאת מתנה את השלב הבא אחריה ומותנית בשלב שקדם לה, כך שהטרנספורמציות קשורות זו בזו כשלבים עוקבים, בתהליך אינטגראלי שטבעו היסטורי" (עילם, 2003, עמוד 39). בהקבלה אלינו – אנו הלומדים, התנסינו בחיפוש עצמאי במאגרים, ומבלי משים נעזרנו פחות ופחות ב"מומחים" לדבר. נראה כי בתהליך החיפוש המתמשך, כלי החיפוש הפך אצלנו לפעולה הפוכה. בשלב הבא - הלומד ביקורתי כלפי הדרך שבה ביצע את הפעולה. הוא משווה בין אופן הביצוע לפני ההתערבות ואחריה, עם הכלי ובלעדיו –גם זאת עשינו בתהליכי הרפלקציה השונים, כשאנו שואלים עצמנו שאלות כגון: מה חידשה לנו ההנחיה של בני/ נילי? מה ההבדל ברמות ובעומק החיפוש לפני ההנחיה ולאחריה? במה תורם (אם בכלל) מאגר החיפוש לפרויקט ולסמינריון? ומה בכלל עדיף, ספר או מאגר?? בשלב הבא, כפי שלמדנו אצל פרו' מיכל צלרמאיר, הלומד משתמש בכלי לפתרון בעיות אחרות – בדיוק מה שקרה לי במאגר החיפוש ebsco, כאשר נעזרתי בעקרונות החיפוש של המאגר ProQuest, וביישום מוצלח שלהם בהעלאת הנתונים הרלוונטיים (אני מקווה. בחשבי על כך יותר, הרי שגם מיומנות החיפוש, המיון וההבחנה, מהווה חלק אינטגרלי מאותם עקרונות חיפוש מקוונים) לעבודתי. לפי ויגוצקי, בשלבים הבאים הלומד כבר לא זקוק לכלי, הוא מלמד אחרים להשתמש בו, ואף משכלל אותו. למעט נכונותי כי רבה, לסייע לחבריי ללמוד להשתמש בכלי, אינני רואה רלוונטיות של שלבים אחרונים אלו כעת ללמידה שלי בהקשר זה, שכן אני זקוקה גם זקוקה עד מאוד לכלי זה, ואני חושבת שמעצם מהותו– אמורים להיות זקוקים לו!

להלן המאמרים שמצאתי בהצלבת המונחים: teacher leadership, partnerships ו training teacher בוריאציות שונות:
Burton, S. L., & Greher, G. R. (2007). School – university partnerships: What do we know & Why do they matter? Arts Education Policy Review, 109. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il

Crawford, P. A., Killingsworth Roberts., & Hickman, R. (2009). All together now: Authentic university-school partnerships for professional development. Chidhood Education, 85. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il
Terry Knecht, D. (2007). Turning good teachers into great leaders. Educational Leadership, 65. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il
ביבליוגרפיה
1. עילם, ג' (2003). הפילוסופיה והפסיכולוגיה של ויגוצקי: מכלים תרבותיים לכלים פסיכולוגיים. בתוך: קוזולין, א' ועילם, ג' (עורכים). לב ויגוצקי – מחשבה ותרבות. ירושלים: מכון ברנקו-וייס. עמודים 364-373.
2. ויגוצקי, ל"ס (2004). למידה בהקשר חברתי. בעריכת מ' צלרמאיר וא' קוזלין. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.