מאיסוף מידע לבניה של ידע בזיקה לנושאי הפרויקט: במבט על - על תהליך חיפוש החומרים, או: מאבן גולמית ליהלום נוצץ - רשומה שישית - 29.11.09

כתחנה עצירה נוספת בתהליך חיפוש החומרים לעבודות הסמינריון והפרויקט, במאגרי המידע השונים ברשת, עולות בי תובנות נוספות על תהליכי הלמידה שלי בעידן הטכנולוגי, ועל כך ברצוני לדון בפוסט זה.

קריאת הבלוגים של עמיתיי לקורס ועיון מחודש בפוסטים שלי בבלוג זה, מעלים בי את ההכרה המחודשת בתובנה שהידע בעולמנו הטכנולוגי נבנה בתהליך, כאשר לטכנולוגיה משקל רב באופן הבנייתו. ראו למשל את ניסיונות החיפוש הארוכים שלנו אחר מאמרי מידע בנושאי הפרויקטים שעלינו להגיש השנה. מעבר לרכישת הידע הטכנולוגי, סוגיה עליה דנתי בפוסט הקודם, סבורני שעצם החיפוש אחריו האיר את נושאי הפרויקט באור חדש. החיפוש גרם לנו למודעות אחרת אל נושאיו, חיפוש מבוקר בהצלבת מושגים, לעתים אפשר לנו יצירת קשרים והקשרים חדשים בין המושגים, ארגונם מחדש וחוזר חלילה... רוצה לומר: הלמידה באמצעות הטכנולוגיה אפשרה לנו מעבר ממידע, אותו אוסף נתונים אובייקטיבי של מונחים שונים שבכוונתנו לחקור, לבנייה של ידע, קרי: תרגומם להקשר האישי של עבודתנו, כאשר כאן ליוונו כל העת השאלות: מה באמת נחוץ לנו מכל פריטי הידע שאספנו? איזה מאמר הנו בכיוון של מתן מענה לנושא המחקר? במה להתמקד? על מה לוותר? בטוחני ששאלות אלה מזכירות לכם, כפי שמזכירות לי, את מיומנות יכולת המיון וההבחנה אשר עלתה בדיוני הקבוצה עם תחילת הקורס.
סבורני שתובנה רפלקטיבית זו על תהליך חיפוש החומרים לפרויקט, אותה בחרתי לחלוק עימכם ידידיי (שהרי כולנו באותה סירה...), תהייה עשויה לשדרג את כיווני החשיבה שלנו על מושגי הפרויקט בהתמקדנו בהם באופן חד ומושכל יותר ויותר.
לסיום כתיבת פוסט זה, אינני יכולה שלא לדמות את תהליכי החיפוש אחר הספרות הרלוונטית לנושאי הפרויקט ומיזוג המידע בכתיבה, עם תהליך ליטוש אבן היהלום במצבה ההתחלתי הגולמי. בתחילה מחפשים את האבן במכרות בטן האדמה, חוצבים ומוציאים אותה, מסירים את שכבות האפר והלכלוך וממיינים על פי גודל האבן, נקיונה, וצבעיה... מנסרים את האבן, מלטשים אותה מספר פעמים, מכל מיני זוויות שונות שהאור עובר דרכן (אני מתכוונת לתהליך המיקוד במיזוג המידע הרלוונטי בכתיבת הפרויקט/ סמינריון) , עד שמתגלה הברק האמיתי והיהלום – נוצץ (התוצר הסופי שלנו!)... רובנו נמצאים כעת בשלב אבן הגלם, יש מאיתנו שעדין תרים בחיפוש אחר האבן המתאימה. אנו מסירים כל פעם שכבה נוספת מעליה, לוטשים, מתמקדים, מדייקים... בתקווה שהיהלום שיצא בסופו של דבר יהיה מבריק, נוצץ, וממוקם בדיוק המרבי בתכשיט, אותו נענוד בגאווה.
בהצלחה לכולנו!

הקונסטרוקטיביזם הטכנולוגי בעבורי - רשומה חמישית 25.11.09

כולנו יודעים שהתפיסה הקונסטרוקטיביסטית רואה בידע פרי של הבניה אישית. למדנו כי לפי גישה זו הידע מתגבש בצורה תהליכית בעקבות התנסויות של הלומדים.
ההתנסות בחיפוש מאמרים בפורטלים ובמאגרי המידע האקדמיים בשיעורים האחרונים בקורס "ממידע לידע במרחב הדיגיטאלי", ובשעות החיפוש הרבות ביניהם בבית, חידדה אצלי תובנה זו אף יותר. אני נוכחת לראות כי במקביל להעשרת הידע התוכני בנושאי המחקר שלי, ידע שאני מקווה כי יעמוד בסופו של דבר בהלימה לנושאי המחקר שלי בעבודת הסמינריון והפרויקט, אני רוכשת באופן תהליכי ידע חדש נוסף. זהו ידע טכנולוגי הנותן מענה לשאלות כגון: כיצד מתמצאים בעולם האקדמי הטכנולוגי? כיצד משכללים את יכולת ההבחנה והמיון של מציאת פריטי הידע הדרושים – הרי זהו "החיפוש המתקדם" – וזוהי סוגיה הנראית בעיני לא פחות חשובה נוכח העושר הרב, עד כדי לעתים "הצפה" של החומרים התיאורטיים הספרותיים... אינני שוללת כמובן גם את הלמידה בחברותה – ההתייעצות עם המנחים והעמיתים לקורס, פנים מול פנים, או במסגרת הפורומים.
סוגיה זו של הבניית ידע טכנולוגי (קונסטרוקטיביזם טכנולוגי) מחזירה אותי למאמרו של רפאלי "תקליק – תצליח", אליו התוודענו בראשית הקורס, ובעצם מאפשרת לי להתבונן באור אחר על סוגיית הגלישה והחיפוש באינטרנט. במקום שאני נמצאת בו כרגע בתהליך הלמידה שלי, אני חושבת שבתהליך של הבניית ידע של חיפוש מושכל בנבכי הטכנולוגיה אכן לומדים להקליק בתקווה כמובן להצליח בסופו של דבר- בטווח הקרוב במציאת מאמרים וספרות רלוונטית לנושאי החיפוש, ובטווח הרחוק – במתן מענה הולם לשאלות המחקר בעבודות השונות שעלינו להגיש. תהליך הבניית הידע שלי בסוגיית החיפוש אחר ספרות אקדמית במאגרי המידע השונים, שוב אשר לי הלכה למעשה את אשר חוויתי בקורס בשנה שעברה - הסביבה הטכנולוגית מהווה כר פורה להתנסות וללמידה קונסטרוקטיביסטית.

תארו לכם מה זה עושה לילדים...

המשך למידה פוריה וחוויות גילוי חדשות לכולנו.

יפית.

התנסות בחיפוש מאגר המידע ProQuest רשומה רביעית, 21.11.09

"מאחורי כל הדברים הנראים לעין, יש דבר מה גדול יותר: כל דבר הנו נתיב, שער או חלון הנפתח אל משהו אחר."
(אנטואן דה-סנט – אכזופרי, מתוך הספר "הנסיך הקטן")
לא בכדי בחרתי לפתוח הפוסט הנוכחי בציטוט לעיל. ככל שאני מכירה, נוברת ומחפשת במאגרי המידע חומרים הרלוונטיים לעבודות הסמינריון והפרויקט שעלי להגיש השנה, אני מגלה שמאחורי כל מלה מסתתר עולם ידע ענק. יחד עם זאת, אני חשה שהחיפושים, ואפילו מאגרי המידע עצמם, הופכים להיות יותר ויותר ממוקדים. בעוד שבפוסט האחרון בו תיעדתי את חיפושיי בפורטל מס"ע, גיליתי מיקוד במונחים האקדמיים שחיפשתי, לעומת חיפוש רגיל במאגרי מידע באינטרנט, הרי שבחיפושי הנוכחי במאגר ה ProQuest, המידע שצף ועלה בעקבות הקלדת המונחים, הפך להיות יותר ממוקד ורלוונטי, והלכה למעשה חשתי שאני מצטמצמת ומתמקדת על-פי שיטת ה"משפך" הידועה לכולנו. אני חושבת שאחת הסיבות לכך טמונה בעובדה שכמאגר חיפוש ה ProQuest פשוט מזמן זאת וצועד יד ביד עם המחפש בהובילו אותו אל המידע המבוקש. לשונית ה advanced לדוגמא, מאפשרת חיפוש מתקדם של הצלבת מונחים לשם מציאת מאמרים הדנים בהם רעיונית ותוכנית. ויותר מזה, לשונית ה browse topics ממקדת את החיפוש אף יותר, בהראותה אם המונח המבוקש קיים או שיש לו חלופות נרדפות, כפי שנמצאות בזיכרון המאגר. האמינו לי שכלי נהדר זה חוסך הרבה תסכול, ואישית - הרחיב את יריעת המושגים בחיפושיי. אדגים דבריי בתאור הבא: עבודת הפרויקט שלי תעסוק בסוגית מנהיגותן החינוכית של המורות המאמנות בבית ספרי, שהוא בית ספר עמית של המכללה. עניין אותי לדעת אילו מחקרים עדכניים קיימים בסוגיה זו, ומשום כך בחרתי להצליב בוריאציות שונות את המונחים הבאים: מורה מאמנת – mentor teacher (באמריקה) cooperating teacher (אנגליה). עמיתות – partnership, וכמובן מנהיגות, או מנהיגות חינוכית leadership. המאגר חשף בפניי עושר רחב מאוד של חומרים ומאמרים בנושא. קריאת התקציר – abstract סייעה לי לבחור באופן מושכל את המיקוד במידע הרלוונטי לי ולצמצם הרשימה. קריאת כל המאמרים הנבחרים על ידי, לאחר ששמרתי אותם בתיקיית המחשב, חידדה אצלי את ההבנה שמודל עבודת האימון בארה"ב ובאנגליה שונה מהמודל הקיים בארץ, בכך ששם הmentor teacher הוא למעשה המדריך הפדגוגי, שעליו אמון המפקח. ברם, קריאת המאמרים העשירה הבנתי שהמחנך כמורה מאמן מכונה "student teacher". וכך מצאתי עצמי מצליבה אפשרויות נוספות לחיפוש על מנת שהמידע יהיה רלוונטי למודל עבודתי בארץ.

להלן מאמרים ראשוניים שמצאתי:

Dever, M, Hager, K & Klein, K. (Spring 2003). Building the university/ public school partnership: A workshop for mentor teachers. The Teacher Educator, 38.
Retrieved November, 19, 2009, from
http://ProQuest.umi.com.ezproxy.levinsky.ac.il
Glenn, W. (Winter 2006). close ↑Model versus mentor: Defining the necessary qualities of the effective cooperating teacher. Teacher Education Quarterly, 33.
Retrieved November, 20, 2009, from
http://ProQuest.umi.com.ezproxy.levinsky.ac.il
Ralph, E. (Winter 2003). Enhancing mentorship in practicum: Improving contextual supervision. MeGill Journal of Education, 38.
Retrieved November, 20, 2009, from
http://ProQuest.umi.com.ezproxy.levinsky.ac.il

היד עוד נטויה... ולמרות שהחיפוש לעתים מייגע (את הגוף ואת הנפש כאחד...), מציאת מאמרים אקדמיים עדכניים הדנים בשדות התיאורטיים הרלוונטיים לעבודת המחקר, בסופו של דבר, כמוה כמציאת אוצר! והסיפוק הזה אף מאפיל על מחסום השפה האפשרי...

מי מפחד מפורטלים? - רשומה שלישית, 10.11.09

בשיעור המקוון האחרון למדנו על השימוש בפורטלים לשם חיפוש מידע. עבורי הנושא חדש, וכמו כל דבר חדש (כמעט), עצם המחשבה על המלה "פורטל", קל וחומר המחשבה על החיפוש בו, די איימו עלי, אף כי השימוש במחשב לצרכי הוראה ולמידה אינו זר לי כלל. אודה ואתוודה, כי בעודי קוראת את נושא השיעור ומטלותיו, כבר ראיתי בעיני רוחי כיצד אני עומדת חסרת אונים מול נבכי הטכנולוגיה, כשאני תוהה ביני לבין עצמי תהיות והגיגי נפש כדוגמת: "לשם מה צריך את כל זה, אם יש כבר מאגרי חיפוש דיגיטאליים של הספרייה?... למי אפנה כשאתקל בקשיים?... מי ידריך אותי?...ובעצם, מה רע במצב הנוכחי??"
טרודה ועסוקה במחשבות אלה, הצצתי בפורום הפורטלים של הקורס, שמחה לגלות מעדויות "בעלות האומץ" שהתנסו בכך ראשונות, כי החיפוש בפורטל ידידותי ובהחלט תורם ומועיל לקידום הלמידה בכלל ולחיפוש אחר חומרים תיאורטיים לפרויקט בפרט.
ואכן, לאחר שצברתי ידע מקריאה תיאורטית על מהות הפורטל אזרתי אומץ ו"צללתי אל המים העמוקים". המצגות הידידותיות בפורטל מס"ע הדריכו אותי להתמצאות ולדרכי החיפוש הקלים יחסית במאגר, כלי שיישמתי לאחר מכן גם בחיפוש בפורטלים נוספים. בתהליך החיפוש גיליתי מגוון חומרים מעניינים, שעשויים לתת מידע ולזרות אור על כיווני הפרויקט שלי. עניין אותי מאוד לקרוא לדוגמא, מידע על כיוון החקר שלי, שכנראה ידון בסוגיית הזהות הישראלית, ממסמך הלקוח מכנס שנערך בנושא ועסק ב"שימוש בתובנות קונסטרוקטיביסטיות לבנייה של מודל לקורס לימודי "זהות" במכללה להכשרת מורים". קריאת המסמך, אף כי התייחס בהקשרו למושג "הזהות היהודית" בקרב סטודנטים להוראה, בהחלט פתחה בפניי אפיקי מחשבה נוספים למחקר שלי בסוגיה דומה, למרות שלא הצלחתי להיכנס אל "הטקסט המלא" שלו. הדבר הניע אותי להמשיך ולשכלל את החיפוש, כאשר בהמשך גיליתי בתוך פורטל זה את "מרכזי המידע הנוספים הבין מכללתיים", אשר חשפו בפניי עושר נוסף של פריטים ביבליוגרפיים בנושא חינוך ליהדות, ציונות וערכים.
אסכם ואומר שעל אף חששותיי, גיליתי בפורטלים מאגרים דיגיטאליים ידידותיים ויעילים ללמידה, מאגרים שהעשירו את כיווני החשיבה שלי על נושאי המחקר שאערוך, כמו גם את הפריטים הביבליוגרפים עליהם. אני סבורה כי היתרון הגלום בפורטלים הוא בהיותם מרכזי איסוף וסינון של מידע. ככאלה הם מהווים פתרון נהדר לטעמי, לבעיית חוסר האמינות, העלולה להיווצר לעתים בפרסומים באינטרנט, או במקורות העומדים מאחריהם.
ה"טעימה" בפורטלים למיניהם היום, הותירה בי טעם של עוד, ואני תקווה כי אכן אמצא בהם בעתיד מענה לציפיותיי למציאת חומרי לימוד רלוונטיים לצרכיי המקצועיים והאקדמיים ולהעשרתם.

מנהיגות טכנולוגית בחינוך במאה ה - 21 - רשומה שניה

בקריאתי את הבלוגים שלכם, חבריי ללימודים ולקורס "ממידע לידע במרחב הדיגיטאלי", אינני יכולה שלא לחוש בהתלהבות המפעמת בקרבכם סביב נושא התקשוב ושילוב המדיה בחינוך, מי יותר ומי פחות. אני חשה שיש איזשהו בסיס משותף של הנחת יסוד המפעמת בנו, לפיה קיימת חשיבות ונכונות מצידנו, המורים, לשלב את הכלים הטכנולוגיים בלמידה, כמובן באופן מושכל, תורם ורותם ללמידה ולהוראה כאחד. יחד עם זאת בטוחני, שרובכם תסכימו עם השאלה: כיצד עושים זאת? ובאמרי "כיצד" אני מתכוונת הן להיבט הדיסציפלינארי – הידע בעולם התקשוב, והן להיבט הפדגוגי – יישום הידע באופן מושכל בדרכי ההוראה שלנו בכיתות. עם כל הרצון הטוב והמוטיבציה לעשות זאת, לא קל לנו ליישם זאת בשדה, ולכן אני סבורה שחשוב לפתח הנהגה טכנולוגית בחינוך ובבתי הספר, שתאפשר לנו לעשות זאת בצורה יעילה.
מהי ההנהגה הטכנולוגית?
הנהגה זו תורכב ממספר אנשים, הבקיאים בעולם הדיגיטאלי (ולא מרכז/ת מחשבים אחד/ת שעם כל רצונו הטוב, קשה לו "להגיע" לכל אוכלוסיית המורים והתלמידים). חבריה יעבדו עם צוותי מורים על-פי רמות הידע השונות שלהם בנושא התקשוב, החל מהרמה הבסיסית עד לרמות המתקדמות יותר, ובצד החשיפה להיבט הדיסציפלינארי, הם גם יעניקו כלים ותובנות להטמעת העולם הטכנולוגי בכיתה או במקצועות הלימוד, תוך ליווי התהליך בכיתות (בדיוק כשם שעושים מדריכים בדיסציפלינות השונות, חדשות לבקרים).
"כל זה אינו משל ולא חלום..."
לאחרונה קראתי שמשרד החינוך, בראשותו של שר החינוך גדעון סער, יצא ביוזמה נפלאה והיא גיוס כוחות מהמגזר הפרטי (שחקנים, אמנים וכדומה) למפגש עם הילדים בכיתות. בחשבי על חשיבות הטמעת הטכנולוגיה כדרך אינטגראלית בחינוך, אני שואלת עצמי – מדוע לא לגייס את אנשי ההייטק לעניין בתשלום או בהתנדבות? ואין זה משל, ואין זה חלום... בבית הספר בו אני עובדת לדוגמא, מתקיים פרוייקט צ.ב.ע – צעירים בוני עתיד – סטודנטים להייטק מגיעים בהתנדבות, אחת לשבוע בשעות אחר הצהריים, לסייע לתלמידי כיתות ה בהכנת השיעורים. ותקצר היריעה מלתאר את החוויה והסיפוק המשותפים, של הלומדים הצעירים והבוגרים יותר... – עם מעט אמונה – הכל אפשרי...
מנהיגות טכנולוגית תדע לדעתי לרתום נכונה את צוותי המורים, היא תוכל לסייע להם להתמודד עם קשיים/ שאלות בתהליכי שילוב הטכנולוגיה בהוראה. בבואה חדורת בטחון מהעולם הטכנולוגי, מנהיגות זו תדע אף לדעתי,"להדביק" את המורים בהתלהבות בעשייה. בליוויה את המורים בקשר פרטני ואישי יותר בתהליכי ההוראה – היא תאפשר להם להיות עקביים בתהליכי ההוראה הטכנולוגית בכיתות, ותפתח בהם דבקות במשימה.
בשנת הלימודים שעברה, בכתבי את עבודת הסמינריון בנושא "המנהיגות החינוכית", למדתי על התופעה מהתיאוריה ומהשדה. נוכחתי לראות כי תכונות אלו של המנהיג המכונות בספרות המקצועית בשם "התייחסות אינדיבידואלית" "אתגור אינטלקטואלי" "הנעה השראתית" ו"השפעה כמודל לחיקוי ולהזדהות" (אבוליו, 2004), הן אלו הגורמות למונהגים לפעול באמת ובתמים, מעבר לנדרש מתוך מחויבות פנימית ואמונה בעשייה, מעבר לשיקולי כדאיות.
עם יד על הלב, רובנו המורים, מאופיינים ברכיבים אלו. רובנו נמצאים בהוראה הרבה מעבר לשיקולי כדאיות (והמבין יבין...) ומתוך אמונה שלמה בעשייה הברוכה אנו מנהיגים את הכתות שלנו! אני מאמינה שאם משרד החינוך באמת יכיר בחשיבות הטמעת הטכנולוגיה כחלק אינטגראלי מעולם הלמידה, ולא רק מן הפה לחוץ... וכאחד הביטויים לכך יקצה את כל הדרוש לגיוס ולפיתוח מנהיגות טכנולוגית – אכן נראה את התוצאות בשטח, ונזכה לומר "אשרינו."
מקורות מידע
אבוליו, ב' (2004). הטווח המלא של המנהיגות – בדרך להעלאת רמת האפקטיביות של היחיד, הקבוצה והארגון. בתוך א' גונן וא' זכאי (עורכים). מנהיגות ופיתוח מנהיגות מהלכה למעשה (עמודים 87-65). משרד הביטחון.

תהליכי כתיבה בלמידה טכנולוגית שיתופית בכיתתי - רשומה ראשונה

יותר ויותר אנו נוכחים לראות כי להתפתחות המואצת של הטכנולוגיה בעידן הפוסט מודרני, בו אנו חיים כיום, יש השפעה גם על מערכת החינוך. בתי הספר מקושרים לאינטרנט, מורים ותלמידים נעזרים בכלים שהטכנולוגיה מציעה לתהליכי ההוראה למידה (מי יותר ומי פחות), מחשבים נכנסים לכיתות... בין אם נרצה, ובין אם לאו, אני מאמינה שלשימוש הגובר בטכנולוגיה קיימות השפעות על תפקיד המורה בכיתה, על אסטרטגיות ודרכי ההוראה שלו, וכפועל יוצא מכך, גם על דרכי הלמידה של תלמידיו. ככזה תפקידו המסורתי של המורה משתנה מ"המומחה ובעל הידע" הנמצא במרכז העשייה, לתפקיד של מקדם, מתווך, מאפשר (facilitator), כאשר התלמידים שותפים לתהליכי הלמידה (Canterford, 1991). מאפיינים אלו מזכירים את תפקיד המורה בלמידה השיתופית/ בקבוצות, שהיא למידה דינאמית וקונסטרוקטיביסטית, ושאל מושגיה המדעיים התוודעתי במסגרת הקורס "מחקר פעולה" בשנת הלימודים שעברה, במסגרת לימודיי במכללה. השימוש בטכנולוגיה בלמידה השיתופית הקונסטרוקטיביסטית של המורה והתלמידים, מזכירים לי התנסות מעניינת בכיתה ב' אותה חינכתי לפני שנים אחדות, התנסות שרציתי לחלוק אותה עימכם.
וכך היה...
בכיתה ב' אותה חינכתי לפני שנים אחדות היו שלושה מחשבים נייחים בסביבות הלמידה. במהלך השנה הובלתי בכיתתי פרויקט לטיפוח ועידוד הכתיבה. כתוצר סופי, התלמידים ואני החלטנו על מקראה כיתתית שתכיל סוגות כתיבה שונות בנושא "המשפחה שלי", נושא שהווה אחד מצירי הלימוד המרכזיים בכיתה. התלמידים נחלקו לקבוצות עבודה על-פי סוגות הכתיבה שמצאו בהן עניין לכתיבה (כתיבת מתכון של מאכל משפחתי אהוב, סיפור משפחתי, טקסט מידע על המשפחה, כתיבת חוויה משפחתית). במהלך השנה התלמידים עבדו בקבוצות העניין בתהליכי טיוט על-פי סוגת הכתיבה שבחרו, כאשר רב השיח שהתקיים במסגרת הקבוצתית בתיווכי כמורה, האיר עיניהם ושדרג פעמים רבות את החשיבה על הכתיבה ושיפורה. השימוש במעבד התמלילים בכיתה היווה כלי טכנולוגי שסייע מאוד בקידום התהליך, שכן בכל מפגש התמקדנו בטקסט אחר של משתתף מהקבוצה. הטקסט הקשיח צולם על ידי וחולק לכל חבר/ה בקבוצת הדיון. הטקסט צולם גם בהגדלה, לנגד עיני כל המשתתפים בדיון. לאחר הקראתו וקריאתו בקבוצה, ניהלנו רב שיח ובו חווינו דעה על הטקסט, שאלנו שאלות..., כאשר כל משתתף (ואני ביניהם) כתבנו על גבי הטיוטה המוגדלת את הערותינו. בשלב הבא בעל/ת הטקסט שדרג/ה את המסמך שהיה לו בקובץ השמור במחשב בכיתה. מסמך זה הביא לדיון הקבוצתי הבא.
נוכחתי לראות כי הלמידה נעשתה גם במסגרות בהן הייתי מעורבת פחות (אם בכלל...) לדוגמא ב"זמן גמיש", כאשר ישבתי עם קבוצת הקניה אחרת, ראיתי כי תלמידים עבדו בזוגות או בצוותי עבודה גדולים יותר על טקסטים שכתבו בסביבה הטכנולוגית בכיתה. הם סייעו האחד לשני בהקלדת השכתוב על-פי הערות/ הארות חברי הקבוצה, הוסיפו להתדיין ביניהם על סוגיות שונות בכתיבה... בסופו של דבר, לאחר מספר טיוטות שכאלה, כאשר כל תלמיד החליט באשר לטיוטתו הסופית, אגדנו התוצרים למקראה כיתתית שניתנה בסוף השנה לכל תלמיד בכיתה.
בראייה רפלקטיבית...
אני סבורה שהתנסות זו זימנה שילוב של טכנולוגיה, אשר קידמה את הלמידה השיתופית הקונסטרוקטיביסטית בקבוצות עבודה בתיווכי, כאשר כמורה הובלתי ותיווכתי בכל התהליך: עודדתי השתתפות פעילה, יישום הידע שרכשו בתהליכי הכתיבה במהלך השנה (התייחסות לתוכן הטקסט, מבנהו ולשונו), טיפוח מיומנויות חשיבה ושיח בקבוצה, על כל מיומנויות התקשורת הבינאישית הנלוות לכך. סבורני שבעוד שאז, דרכי ההוראה שלי היו יותר אינטואיטיביות, כעת הן הפכו למודעות ולמדעיות. אני חושבת שתהליכים אלו של שילוב הטכנולוגיה בלמידה, מצריכים חשיבה אחרת שלנו כמורים, הם מצריכים היערכות אחרת לשיעור ומוקדי הוראה שונים. שהו תפקיד לא פשוט, ודי מורכב, אך היותו ככזה בהחלט מאתגר ומוסיף תבלין נוסף לדרכי ההוראה והלמידה בכיתה.
תהליכי הקריאה והכתיבה השיתופית בכיתתי, כפי שתיארתי לעיל, מזכירים לי דבריו של גלוגאוסקי (בתוך הורביץ 2007). גלוגאוסקי תאר את התייחסות תלמידי כיתתו לעבודות כתיבה האחד של השני במסגרת בלוגוספירה כיתתית, אשר הביאה לטענתו, להתפתחות קהילה כיתתית קוראת, חושבת ומגיבה. הורביץ מוסיף כי קריאה וכתיבה שכאלו מביאים ל"עקרון של שיתוף פעולה פומבי תוך כדי חשיבה רפלקטיבית, שהוא מרכזי לבלוג..." (שם).
לאור ניסיוני בתהליכי קידום כתיבה בשילוב הטכנולוגיה בכיתה, ובהתייחסות למובאות הנ"ל, אסכם פוסט זה ואומר שלפי דעתי, הכתיבה באמצעות הטכנולוגיה, על ההתייחסות המקוונת אליה בקרב הלומדים במתן תגובות וחיווי דעה, מהווה אך ורק כלי ללמידה והיא לא באה במקומה! אל לנו לוותר על פיתוח מיומנויות התקשורת והשיח המילוליים כנלווים אליה. אם נדע להשכיל לשלב בין השניים: כתיבה – שיח על... כתיבה וחוזר חלילה, אזי כולנו, מורים ותלמידים נצא מכך נשכרים.
ביבליוגרפיה
הורוביץ, ג' (2007). והוא לבדו לומד כאן? - גולשים בקשר, 19. האגף לחינוך יסודי. אוחזר בתאריך ‏‏3.11.09 מהאתר:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Golshim/golshimb/Golshim19/Levado.htm
וובליוגרפיה

Canterford, B. (April 1991). The "new" teacher: participant & facilitator. Language Arts, Vol. 68
Retrived may, 24, 2009, from http:// ProQuest. Umi. Com. Ezproxy. Ac. Il