יום שלישי, 3 בנובמבר 2009

תהליכי כתיבה בלמידה טכנולוגית שיתופית בכיתתי - רשומה ראשונה


יותר ויותר אנו נוכחים לראות כי להתפתחות המואצת של הטכנולוגיה בעידן הפוסט מודרני, בו אנו חיים כיום, יש השפעה גם על מערכת החינוך. בתי הספר מקושרים לאינטרנט, מורים ותלמידים נעזרים בכלים שהטכנולוגיה מציעה לתהליכי ההוראה למידה (מי יותר ומי פחות), מחשבים נכנסים לכיתות... בין אם נרצה, ובין אם לאו, אני מאמינה שלשימוש הגובר בטכנולוגיה קיימות השפעות על תפקיד המורה בכיתה, על אסטרטגיות ודרכי ההוראה שלו, וכפועל יוצא מכך, גם על דרכי הלמידה של תלמידיו. ככזה תפקידו המסורתי של המורה משתנה מ"המומחה ובעל הידע" הנמצא במרכז העשייה, לתפקיד של מקדם, מתווך, מאפשר (facilitator), כאשר התלמידים שותפים לתהליכי הלמידה (Canterford, 1991). מאפיינים אלו מזכירים את תפקיד המורה בלמידה השיתופית/ בקבוצות, שהיא למידה דינאמית וקונסטרוקטיביסטית, ושאל מושגיה המדעיים התוודעתי במסגרת הקורס "מחקר פעולה" בשנת הלימודים שעברה, במסגרת לימודיי במכללה. השימוש בטכנולוגיה בלמידה השיתופית הקונסטרוקטיביסטית של המורה והתלמידים, מזכירים לי התנסות מעניינת בכיתה ב' אותה חינכתי לפני שנים אחדות, התנסות שרציתי לחלוק אותה עימכם.
וכך היה...
בכיתה ב' אותה חינכתי לפני שנים אחדות היו שלושה מחשבים נייחים בסביבות הלמידה. במהלך השנה הובלתי בכיתתי פרויקט לטיפוח ועידוד הכתיבה. כתוצר סופי, התלמידים ואני החלטנו על מקראה כיתתית שתכיל סוגות כתיבה שונות בנושא "המשפחה שלי", נושא שהווה אחד מצירי הלימוד המרכזיים בכיתה. התלמידים נחלקו לקבוצות עבודה על-פי סוגות הכתיבה שמצאו בהן עניין לכתיבה (כתיבת מתכון של מאכל משפחתי אהוב, סיפור משפחתי, טקסט מידע על המשפחה, כתיבת חוויה משפחתית). במהלך השנה התלמידים עבדו בקבוצות העניין בתהליכי טיוט על-פי סוגת הכתיבה שבחרו, כאשר רב השיח שהתקיים במסגרת הקבוצתית בתיווכי כמורה, האיר עיניהם ושדרג פעמים רבות את החשיבה על הכתיבה ושיפורה. השימוש במעבד התמלילים בכיתה היווה כלי טכנולוגי שסייע מאוד בקידום התהליך, שכן בכל מפגש התמקדנו בטקסט אחר של משתתף מהקבוצה. הטקסט הקשיח צולם על ידי וחולק לכל חבר/ה בקבוצת הדיון. הטקסט צולם גם בהגדלה, לנגד עיני כל המשתתפים בדיון. לאחר הקראתו וקריאתו בקבוצה, ניהלנו רב שיח ובו חווינו דעה על הטקסט, שאלנו שאלות..., כאשר כל משתתף (ואני ביניהם) כתבנו על גבי הטיוטה המוגדלת את הערותינו. בשלב הבא בעל/ת הטקסט שדרג/ה את המסמך שהיה לו בקובץ השמור במחשב בכיתה. מסמך זה הביא לדיון הקבוצתי הבא.
נוכחתי לראות כי הלמידה נעשתה גם במסגרות בהן הייתי מעורבת פחות (אם בכלל...) לדוגמא ב"זמן גמיש", כאשר ישבתי עם קבוצת הקניה אחרת, ראיתי כי תלמידים עבדו בזוגות או בצוותי עבודה גדולים יותר על טקסטים שכתבו בסביבה הטכנולוגית בכיתה. הם סייעו האחד לשני בהקלדת השכתוב על-פי הערות/ הארות חברי הקבוצה, הוסיפו להתדיין ביניהם על סוגיות שונות בכתיבה... בסופו של דבר, לאחר מספר טיוטות שכאלה, כאשר כל תלמיד החליט באשר לטיוטתו הסופית, אגדנו התוצרים למקראה כיתתית שניתנה בסוף השנה לכל תלמיד בכיתה.
בראייה רפלקטיבית...
אני סבורה שהתנסות זו זימנה שילוב של טכנולוגיה, אשר קידמה את הלמידה השיתופית הקונסטרוקטיביסטית בקבוצות עבודה בתיווכי, כאשר כמורה הובלתי ותיווכתי בכל התהליך: עודדתי השתתפות פעילה, יישום הידע שרכשו בתהליכי הכתיבה במהלך השנה (התייחסות לתוכן הטקסט, מבנהו ולשונו), טיפוח מיומנויות חשיבה ושיח בקבוצה, על כל מיומנויות התקשורת הבינאישית הנלוות לכך. סבורני שבעוד שאז, דרכי ההוראה שלי היו יותר אינטואיטיביות, כעת הן הפכו למודעות ולמדעיות. אני חושבת שתהליכים אלו של שילוב הטכנולוגיה בלמידה, מצריכים חשיבה אחרת שלנו כמורים, הם מצריכים היערכות אחרת לשיעור ומוקדי הוראה שונים. שהו תפקיד לא פשוט, ודי מורכב, אך היותו ככזה בהחלט מאתגר ומוסיף תבלין נוסף לדרכי ההוראה והלמידה בכיתה.
תהליכי הקריאה והכתיבה השיתופית בכיתתי, כפי שתיארתי לעיל, מזכירים לי דבריו של גלוגאוסקי (בתוך הורביץ 2007). גלוגאוסקי תאר את התייחסות תלמידי כיתתו לעבודות כתיבה האחד של השני במסגרת בלוגוספירה כיתתית, אשר הביאה לטענתו, להתפתחות קהילה כיתתית קוראת, חושבת ומגיבה. הורביץ מוסיף כי קריאה וכתיבה שכאלו מביאים ל"עקרון של שיתוף פעולה פומבי תוך כדי חשיבה רפלקטיבית, שהוא מרכזי לבלוג..." (שם).
לאור ניסיוני בתהליכי קידום כתיבה בשילוב הטכנולוגיה בכיתה, ובהתייחסות למובאות הנ"ל, אסכם פוסט זה ואומר שלפי דעתי, הכתיבה באמצעות הטכנולוגיה, על ההתייחסות המקוונת אליה בקרב הלומדים במתן תגובות וחיווי דעה, מהווה אך ורק כלי ללמידה והיא לא באה במקומה! אל לנו לוותר על פיתוח מיומנויות התקשורת והשיח המילוליים כנלווים אליה. אם נדע להשכיל לשלב בין השניים: כתיבה – שיח על... כתיבה וחוזר חלילה, אזי כולנו, מורים ותלמידים נצא מכך נשכרים.
ביבליוגרפיה
הורוביץ, ג' (2007). והוא לבדו לומד כאן? - גולשים בקשר, 19. האגף לחינוך יסודי. אוחזר בתאריך ‏‏3.11.09 מהאתר:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Golshim/golshimb/Golshim19/Levado.htm
וובליוגרפיה

Canterford, B. (April 1991). The "new" teacher: participant & facilitator. Language Arts, Vol. 68
Retrived may, 24, 2009, from http:// ProQuest. Umi. Com. Ezproxy. Ac. Il

אין תגובות: