בקריאתי את הבלוגים שלכם, חבריי ללימודים ולקורס "ממידע לידע במרחב הדיגיטאלי", אינני יכולה שלא לחוש בהתלהבות המפעמת בקרבכם סביב נושא התקשוב ושילוב המדיה בחינוך, מי יותר ומי פחות. אני חשה שיש איזשהו בסיס משותף של הנחת יסוד המפעמת בנו, לפיה קיימת חשיבות ונכונות מצידנו, המורים, לשלב את הכלים הטכנולוגיים בלמידה, כמובן באופן מושכל, תורם ורותם ללמידה ולהוראה כאחד. יחד עם זאת בטוחני, שרובכם תסכימו עם השאלה: כיצד עושים זאת? ובאמרי "כיצד" אני מתכוונת הן להיבט הדיסציפלינארי – הידע בעולם התקשוב, והן להיבט הפדגוגי – יישום הידע באופן מושכל בדרכי ההוראה שלנו בכיתות. עם כל הרצון הטוב והמוטיבציה לעשות זאת, לא קל לנו ליישם זאת בשדה, ולכן אני סבורה שחשוב לפתח הנהגה טכנולוגית בחינוך ובבתי הספר, שתאפשר לנו לעשות זאת בצורה יעילה.
מהי ההנהגה הטכנולוגית?
הנהגה זו תורכב ממספר אנשים, הבקיאים בעולם הדיגיטאלי (ולא מרכז/ת מחשבים אחד/ת שעם כל רצונו הטוב, קשה לו "להגיע" לכל אוכלוסיית המורים והתלמידים). חבריה יעבדו עם צוותי מורים על-פי רמות הידע השונות שלהם בנושא התקשוב, החל מהרמה הבסיסית עד לרמות המתקדמות יותר, ובצד החשיפה להיבט הדיסציפלינארי, הם גם יעניקו כלים ותובנות להטמעת העולם הטכנולוגי בכיתה או במקצועות הלימוד, תוך ליווי התהליך בכיתות (בדיוק כשם שעושים מדריכים בדיסציפלינות השונות, חדשות לבקרים).
"כל זה אינו משל ולא חלום..."
לאחרונה קראתי שמשרד החינוך, בראשותו של שר החינוך גדעון סער, יצא ביוזמה נפלאה והיא גיוס כוחות מהמגזר הפרטי (שחקנים, אמנים וכדומה) למפגש עם הילדים בכיתות. בחשבי על חשיבות הטמעת הטכנולוגיה כדרך אינטגראלית בחינוך, אני שואלת עצמי – מדוע לא לגייס את אנשי ההייטק לעניין בתשלום או בהתנדבות? ואין זה משל, ואין זה חלום... בבית הספר בו אני עובדת לדוגמא, מתקיים פרוייקט צ.ב.ע – צעירים בוני עתיד – סטודנטים להייטק מגיעים בהתנדבות, אחת לשבוע בשעות אחר הצהריים, לסייע לתלמידי כיתות ה בהכנת השיעורים. ותקצר היריעה מלתאר את החוויה והסיפוק המשותפים, של הלומדים הצעירים והבוגרים יותר... – עם מעט אמונה – הכל אפשרי...
מנהיגות טכנולוגית תדע לדעתי לרתום נכונה את צוותי המורים, היא תוכל לסייע להם להתמודד עם קשיים/ שאלות בתהליכי שילוב הטכנולוגיה בהוראה. בבואה חדורת בטחון מהעולם הטכנולוגי, מנהיגות זו תדע אף לדעתי,"להדביק" את המורים בהתלהבות בעשייה. בליוויה את המורים בקשר פרטני ואישי יותר בתהליכי ההוראה – היא תאפשר להם להיות עקביים בתהליכי ההוראה הטכנולוגית בכיתות, ותפתח בהם דבקות במשימה.
בשנת הלימודים שעברה, בכתבי את עבודת הסמינריון בנושא "המנהיגות החינוכית", למדתי על התופעה מהתיאוריה ומהשדה. נוכחתי לראות כי תכונות אלו של המנהיג המכונות בספרות המקצועית בשם "התייחסות אינדיבידואלית" "אתגור אינטלקטואלי" "הנעה השראתית" ו"השפעה כמודל לחיקוי ולהזדהות" (אבוליו, 2004), הן אלו הגורמות למונהגים לפעול באמת ובתמים, מעבר לנדרש מתוך מחויבות פנימית ואמונה בעשייה, מעבר לשיקולי כדאיות.
עם יד על הלב, רובנו המורים, מאופיינים ברכיבים אלו. רובנו נמצאים בהוראה הרבה מעבר לשיקולי כדאיות (והמבין יבין...) ומתוך אמונה שלמה בעשייה הברוכה אנו מנהיגים את הכתות שלנו! אני מאמינה שאם משרד החינוך באמת יכיר בחשיבות הטמעת הטכנולוגיה כחלק אינטגראלי מעולם הלמידה, ולא רק מן הפה לחוץ... וכאחד הביטויים לכך יקצה את כל הדרוש לגיוס ולפיתוח מנהיגות טכנולוגית – אכן נראה את התוצאות בשטח, ונזכה לומר "אשרינו."
מקורות מידע
אבוליו, ב' (2004). הטווח המלא של המנהיגות – בדרך להעלאת רמת האפקטיביות של היחיד, הקבוצה והארגון. בתוך א' גונן וא' זכאי (עורכים). מנהיגות ופיתוח מנהיגות מהלכה למעשה (עמודים 87-65). משרד הביטחון.
מהי ההנהגה הטכנולוגית?
הנהגה זו תורכב ממספר אנשים, הבקיאים בעולם הדיגיטאלי (ולא מרכז/ת מחשבים אחד/ת שעם כל רצונו הטוב, קשה לו "להגיע" לכל אוכלוסיית המורים והתלמידים). חבריה יעבדו עם צוותי מורים על-פי רמות הידע השונות שלהם בנושא התקשוב, החל מהרמה הבסיסית עד לרמות המתקדמות יותר, ובצד החשיפה להיבט הדיסציפלינארי, הם גם יעניקו כלים ותובנות להטמעת העולם הטכנולוגי בכיתה או במקצועות הלימוד, תוך ליווי התהליך בכיתות (בדיוק כשם שעושים מדריכים בדיסציפלינות השונות, חדשות לבקרים).
"כל זה אינו משל ולא חלום..."
לאחרונה קראתי שמשרד החינוך, בראשותו של שר החינוך גדעון סער, יצא ביוזמה נפלאה והיא גיוס כוחות מהמגזר הפרטי (שחקנים, אמנים וכדומה) למפגש עם הילדים בכיתות. בחשבי על חשיבות הטמעת הטכנולוגיה כדרך אינטגראלית בחינוך, אני שואלת עצמי – מדוע לא לגייס את אנשי ההייטק לעניין בתשלום או בהתנדבות? ואין זה משל, ואין זה חלום... בבית הספר בו אני עובדת לדוגמא, מתקיים פרוייקט צ.ב.ע – צעירים בוני עתיד – סטודנטים להייטק מגיעים בהתנדבות, אחת לשבוע בשעות אחר הצהריים, לסייע לתלמידי כיתות ה בהכנת השיעורים. ותקצר היריעה מלתאר את החוויה והסיפוק המשותפים, של הלומדים הצעירים והבוגרים יותר... – עם מעט אמונה – הכל אפשרי...
מנהיגות טכנולוגית תדע לדעתי לרתום נכונה את צוותי המורים, היא תוכל לסייע להם להתמודד עם קשיים/ שאלות בתהליכי שילוב הטכנולוגיה בהוראה. בבואה חדורת בטחון מהעולם הטכנולוגי, מנהיגות זו תדע אף לדעתי,"להדביק" את המורים בהתלהבות בעשייה. בליוויה את המורים בקשר פרטני ואישי יותר בתהליכי ההוראה – היא תאפשר להם להיות עקביים בתהליכי ההוראה הטכנולוגית בכיתות, ותפתח בהם דבקות במשימה.
בשנת הלימודים שעברה, בכתבי את עבודת הסמינריון בנושא "המנהיגות החינוכית", למדתי על התופעה מהתיאוריה ומהשדה. נוכחתי לראות כי תכונות אלו של המנהיג המכונות בספרות המקצועית בשם "התייחסות אינדיבידואלית" "אתגור אינטלקטואלי" "הנעה השראתית" ו"השפעה כמודל לחיקוי ולהזדהות" (אבוליו, 2004), הן אלו הגורמות למונהגים לפעול באמת ובתמים, מעבר לנדרש מתוך מחויבות פנימית ואמונה בעשייה, מעבר לשיקולי כדאיות.
עם יד על הלב, רובנו המורים, מאופיינים ברכיבים אלו. רובנו נמצאים בהוראה הרבה מעבר לשיקולי כדאיות (והמבין יבין...) ומתוך אמונה שלמה בעשייה הברוכה אנו מנהיגים את הכתות שלנו! אני מאמינה שאם משרד החינוך באמת יכיר בחשיבות הטמעת הטכנולוגיה כחלק אינטגראלי מעולם הלמידה, ולא רק מן הפה לחוץ... וכאחד הביטויים לכך יקצה את כל הדרוש לגיוס ולפיתוח מנהיגות טכנולוגית – אכן נראה את התוצאות בשטח, ונזכה לומר "אשרינו."
מקורות מידע
אבוליו, ב' (2004). הטווח המלא של המנהיגות – בדרך להעלאת רמת האפקטיביות של היחיד, הקבוצה והארגון. בתוך א' גונן וא' זכאי (עורכים). מנהיגות ופיתוח מנהיגות מהלכה למעשה (עמודים 87-65). משרד הביטחון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה