אף כי סביבת החיפוש במאגר Ebsco חדשה היא לי, עקרון החיפוש ברור, וזאת כפי הנראה, נוכח הניסיון שצברתי בשעות החיפוש הארוכות במאגר ProQuest, אחר המאמרים הנכספים, בתקווה שיתנו מענה לנושאי הפרויקט והסמינריון. אל מלאכת החיפוש במאגר Ebsco, ניגשתי לאחר שקראתי בעיון רב את "הוראות השימוש", כפי שהופיעו באתר הקורס. לצערי, בניגוד למלאכת החיפוש במאגר הקודם, מאגר ה- ProQuest, את מאגר ה Ebsco מצאתי לפחות ידידותי עבורי. המעברים בין הלשוניות, הצורך להעתיק מושג ממסך אחד ולהדביקו באחר, וכמובן לזכור את הגבלות החיפוש לפני, במהלך ואחרי המעבר ממסך למסך... כל אלו סרבלו ויגעו מאוד את מלאכת החיפוש שלי. בעוד תסכולי גבר עלי, רגע לפני "הרמת הידיים הסופית", כשכמעט סגרתי את חלון מסך המאגר בנחישות, החלטתי לשנות כיוון חשיבה: לחפש במאגר באופן דומה לזכור לי מחיפושיי במאגרי המידע הקודמים, מבלי להיעזר בהוראות המקוונות. ואכן, הקלקתי, ולשמחתי כי גברה – הצלחתי! גיליתי מאמרים חדשים שאני מקווה שיתנו מענה לרקע התיאורטי של נושא המחקר שלי: מנהיגות מורות מאמנות בבית ספר הפועל כשותף עם המכללה. לאחר קריאת תקצירי המאמרים שעלו, שמרתי את הנראים לי רלוונטיים, בספריית המחשב שלי להדפסה ולקריאה מעמיקה יותר, בהמשך. היו פעמים שראיתי מאמרים שעלו במאגרים הקודמים, ואף הופתעתי לגלות שבאחדים מהם הקלקה עליהם הובילה אותי למאגר הקודם ProQuest בו הם נמצאו...
העובדה כי הצלחתי למצוא מאמרים בעודי מיישמת את שיטת החיפוש כפי שזכורה הייתה לי ממאמצי חיפושיי הקודמים, חיזקה את התובנות שעלו אצלי במהלך הלמידה המקוונת, אותן העליתי על הכתב בפוסטים הקודמים בבלוג זה: הידע נוצר, נבנה ומתגבש בצורה תהליכית. כמו תהליך החיפוש במאגר, שנהיה ממוקד יותר ויותר, כך גם ידע זה, של חיפוש במאגרי מידע אקדמיים מקוונים, מתגבש לעקרונות חיפוש (בבחינת הידע הטכנולוגי), הניתנים ליישום במאגרים אחרים. דברים אלו מזכירים לי מאוד את תורתו של ויגוצקי על הלמידה, בדברו על הכלים הפסיכולוגיים. ויגוצקי התייחס לרכישת הכלים בתרבות בה האדם חי, הפנמתם והפיכתם לנכס של הרוכש בהתהוותם לכלים פסיכולוגיים (עילם, 2003). לדעתי, המחשב ומאגרי החיפוש בו, הם הכלים התרבותיים בימינו. בתהליך של למידה והפנמה הם מתהווים להיות כלים פסיכולוגיים. על-פי ויגוצקי, תהליך ההפנמה כולל סדרה של טרנספורמציות. זהו תהליך ארוך המתחיל מפעילות חיצונית, המערבת תפקודים קוגניטיביים של קשב וזיכרון. הוא מתחיל בתהליך בין אישי, כלומר באמצעות אינטראקציה חברתית, ובאמצעות סדרה ארוכה של תהליכים התפתחותיים, הופך לתהליך תוך אישי, עד כדי שליטה מוחלטת של הלומד עליו (ויגוצקי, 2004). תהליכי הלמידה שעברתי בחיפוש במאגרי המידע המקוונים, מזכירים לי מאוד התהליך עליו מדבר ויגוצקי, וברצוני לעשות כעת את ההקבלה בין הדברים. כפי שלמדנו בשנה שעברה, בתחילה הילד (הלומד) נעזר במבוגר בעת השימוש בכלי. בהקבלה אלינו, אנו הסטודנטים לתואר השני – נעזרנו בהנחייתם האדיבה של בני מספריית המכללה, ושל ד"ר נילי מור, מנחת הקורס "ממידע לידע", ללימוד החיפוש במאגרי המידע. בתהליך ההפנמה של הכלי, כפי שלמדנו אצל פרו' מיכל צלרמאיר בשנה שעברה, הלומד משתמש בכלי ללא עזרה. זהו תהליך אותו מכנה ויגוצקי בשם "טרנספורמציה" או "פעולה הפוכה". פעולה כזאת תתבצע לטענתו, "רק לאחר סדרה של טרנספורמציות איכותיות. כל טרנספורמציה כזאת מתנה את השלב הבא אחריה ומותנית בשלב שקדם לה, כך שהטרנספורמציות קשורות זו בזו כשלבים עוקבים, בתהליך אינטגראלי שטבעו היסטורי" (עילם, 2003, עמוד 39). בהקבלה אלינו – אנו הלומדים, התנסינו בחיפוש עצמאי במאגרים, ומבלי משים נעזרנו פחות ופחות ב"מומחים" לדבר. נראה כי בתהליך החיפוש המתמשך, כלי החיפוש הפך אצלנו לפעולה הפוכה. בשלב הבא - הלומד ביקורתי כלפי הדרך שבה ביצע את הפעולה. הוא משווה בין אופן הביצוע לפני ההתערבות ואחריה, עם הכלי ובלעדיו –גם זאת עשינו בתהליכי הרפלקציה השונים, כשאנו שואלים עצמנו שאלות כגון: מה חידשה לנו ההנחיה של בני/ נילי? מה ההבדל ברמות ובעומק החיפוש לפני ההנחיה ולאחריה? במה תורם (אם בכלל) מאגר החיפוש לפרויקט ולסמינריון? ומה בכלל עדיף, ספר או מאגר?? בשלב הבא, כפי שלמדנו אצל פרו' מיכל צלרמאיר, הלומד משתמש בכלי לפתרון בעיות אחרות – בדיוק מה שקרה לי במאגר החיפוש ebsco, כאשר נעזרתי בעקרונות החיפוש של המאגר ProQuest, וביישום מוצלח שלהם בהעלאת הנתונים הרלוונטיים (אני מקווה. בחשבי על כך יותר, הרי שגם מיומנות החיפוש, המיון וההבחנה, מהווה חלק אינטגרלי מאותם עקרונות חיפוש מקוונים) לעבודתי. לפי ויגוצקי, בשלבים הבאים הלומד כבר לא זקוק לכלי, הוא מלמד אחרים להשתמש בו, ואף משכלל אותו. למעט נכונותי כי רבה, לסייע לחבריי ללמוד להשתמש בכלי, אינני רואה רלוונטיות של שלבים אחרונים אלו כעת ללמידה שלי בהקשר זה, שכן אני זקוקה גם זקוקה עד מאוד לכלי זה, ואני חושבת שמעצם מהותו– אמורים להיות זקוקים לו!
העובדה כי הצלחתי למצוא מאמרים בעודי מיישמת את שיטת החיפוש כפי שזכורה הייתה לי ממאמצי חיפושיי הקודמים, חיזקה את התובנות שעלו אצלי במהלך הלמידה המקוונת, אותן העליתי על הכתב בפוסטים הקודמים בבלוג זה: הידע נוצר, נבנה ומתגבש בצורה תהליכית. כמו תהליך החיפוש במאגר, שנהיה ממוקד יותר ויותר, כך גם ידע זה, של חיפוש במאגרי מידע אקדמיים מקוונים, מתגבש לעקרונות חיפוש (בבחינת הידע הטכנולוגי), הניתנים ליישום במאגרים אחרים. דברים אלו מזכירים לי מאוד את תורתו של ויגוצקי על הלמידה, בדברו על הכלים הפסיכולוגיים. ויגוצקי התייחס לרכישת הכלים בתרבות בה האדם חי, הפנמתם והפיכתם לנכס של הרוכש בהתהוותם לכלים פסיכולוגיים (עילם, 2003). לדעתי, המחשב ומאגרי החיפוש בו, הם הכלים התרבותיים בימינו. בתהליך של למידה והפנמה הם מתהווים להיות כלים פסיכולוגיים. על-פי ויגוצקי, תהליך ההפנמה כולל סדרה של טרנספורמציות. זהו תהליך ארוך המתחיל מפעילות חיצונית, המערבת תפקודים קוגניטיביים של קשב וזיכרון. הוא מתחיל בתהליך בין אישי, כלומר באמצעות אינטראקציה חברתית, ובאמצעות סדרה ארוכה של תהליכים התפתחותיים, הופך לתהליך תוך אישי, עד כדי שליטה מוחלטת של הלומד עליו (ויגוצקי, 2004). תהליכי הלמידה שעברתי בחיפוש במאגרי המידע המקוונים, מזכירים לי מאוד התהליך עליו מדבר ויגוצקי, וברצוני לעשות כעת את ההקבלה בין הדברים. כפי שלמדנו בשנה שעברה, בתחילה הילד (הלומד) נעזר במבוגר בעת השימוש בכלי. בהקבלה אלינו, אנו הסטודנטים לתואר השני – נעזרנו בהנחייתם האדיבה של בני מספריית המכללה, ושל ד"ר נילי מור, מנחת הקורס "ממידע לידע", ללימוד החיפוש במאגרי המידע. בתהליך ההפנמה של הכלי, כפי שלמדנו אצל פרו' מיכל צלרמאיר בשנה שעברה, הלומד משתמש בכלי ללא עזרה. זהו תהליך אותו מכנה ויגוצקי בשם "טרנספורמציה" או "פעולה הפוכה". פעולה כזאת תתבצע לטענתו, "רק לאחר סדרה של טרנספורמציות איכותיות. כל טרנספורמציה כזאת מתנה את השלב הבא אחריה ומותנית בשלב שקדם לה, כך שהטרנספורמציות קשורות זו בזו כשלבים עוקבים, בתהליך אינטגראלי שטבעו היסטורי" (עילם, 2003, עמוד 39). בהקבלה אלינו – אנו הלומדים, התנסינו בחיפוש עצמאי במאגרים, ומבלי משים נעזרנו פחות ופחות ב"מומחים" לדבר. נראה כי בתהליך החיפוש המתמשך, כלי החיפוש הפך אצלנו לפעולה הפוכה. בשלב הבא - הלומד ביקורתי כלפי הדרך שבה ביצע את הפעולה. הוא משווה בין אופן הביצוע לפני ההתערבות ואחריה, עם הכלי ובלעדיו –גם זאת עשינו בתהליכי הרפלקציה השונים, כשאנו שואלים עצמנו שאלות כגון: מה חידשה לנו ההנחיה של בני/ נילי? מה ההבדל ברמות ובעומק החיפוש לפני ההנחיה ולאחריה? במה תורם (אם בכלל) מאגר החיפוש לפרויקט ולסמינריון? ומה בכלל עדיף, ספר או מאגר?? בשלב הבא, כפי שלמדנו אצל פרו' מיכל צלרמאיר, הלומד משתמש בכלי לפתרון בעיות אחרות – בדיוק מה שקרה לי במאגר החיפוש ebsco, כאשר נעזרתי בעקרונות החיפוש של המאגר ProQuest, וביישום מוצלח שלהם בהעלאת הנתונים הרלוונטיים (אני מקווה. בחשבי על כך יותר, הרי שגם מיומנות החיפוש, המיון וההבחנה, מהווה חלק אינטגרלי מאותם עקרונות חיפוש מקוונים) לעבודתי. לפי ויגוצקי, בשלבים הבאים הלומד כבר לא זקוק לכלי, הוא מלמד אחרים להשתמש בו, ואף משכלל אותו. למעט נכונותי כי רבה, לסייע לחבריי ללמוד להשתמש בכלי, אינני רואה רלוונטיות של שלבים אחרונים אלו כעת ללמידה שלי בהקשר זה, שכן אני זקוקה גם זקוקה עד מאוד לכלי זה, ואני חושבת שמעצם מהותו– אמורים להיות זקוקים לו!
להלן המאמרים שמצאתי בהצלבת המונחים: teacher leadership, partnerships ו training teacher בוריאציות שונות:
Burton, S. L., & Greher, G. R. (2007). School – university partnerships: What do we know & Why do they matter? Arts Education Policy Review, 109. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il
Crawford, P. A., Killingsworth Roberts., & Hickman, R. (2009). All together now: Authentic university-school partnerships for professional development. Chidhood Education, 85. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il
Terry Knecht, D. (2007). Turning good teachers into great leaders. Educational Leadership, 65. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il
ביבליוגרפיה
1. עילם, ג' (2003). הפילוסופיה והפסיכולוגיה של ויגוצקי: מכלים תרבותיים לכלים פסיכולוגיים. בתוך: קוזולין, א' ועילם, ג' (עורכים). לב ויגוצקי – מחשבה ותרבות. ירושלים: מכון ברנקו-וייס. עמודים 364-373.
2. ויגוצקי, ל"ס (2004). למידה בהקשר חברתי. בעריכת מ' צלרמאיר וא' קוזלין. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
Burton, S. L., & Greher, G. R. (2007). School – university partnerships: What do we know & Why do they matter? Arts Education Policy Review, 109. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il
Crawford, P. A., Killingsworth Roberts., & Hickman, R. (2009). All together now: Authentic university-school partnerships for professional development. Chidhood Education, 85. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il
Terry Knecht, D. (2007). Turning good teachers into great leaders. Educational Leadership, 65. Retrieved December, 2, 2009, from http://web.ebscohost.com.ezproxy.levinsky.ac.il
ביבליוגרפיה
1. עילם, ג' (2003). הפילוסופיה והפסיכולוגיה של ויגוצקי: מכלים תרבותיים לכלים פסיכולוגיים. בתוך: קוזולין, א' ועילם, ג' (עורכים). לב ויגוצקי – מחשבה ותרבות. ירושלים: מכון ברנקו-וייס. עמודים 364-373.
2. ויגוצקי, ל"ס (2004). למידה בהקשר חברתי. בעריכת מ' צלרמאיר וא' קוזלין. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
תגובה 1:
שלום יפית,
מפליא לקרוא שלא רק אני נתקלתי בקשיים כאשר עניתי על המשימה. ניתן לציין כי הדרך הייתה ארוכה ולעיתים אף מייגעת. לשמחתי נוכחתי לגלות כי איני לבד, מה שמחזק את הרצון להמשיך ולהצליח. אהבתי את הקישורים שלך לויגוצקי....
חג חנוכה שמח,
מי ייתן ותראי רק אור בחייך...
שלך, תמי דונר.
הוסף רשומת תגובה